מהי פמיניזא? מאפיינים ומעריצים

יתכן שהפעם האחרונה ששמעת ו / או השתמשת במונח זה הייתה בוויכוח עם בן / בת הזוג שלך, אולם השימוש האמיתי בו אינו מוגבל לאותה טירדה קטנה לגבי מי שאחראי על שטיפת הכלים. פמיניזי, היא אותה אישה לוחמנית בזרם הקיצוני ביותר של הפמיניזם, ומונח זה זכה לפופולריות על ידי הכרוז האמריקני השמרני רוש לימבו, שבתוכנית רדיו הביע את דעתו בנוגע לעמדת נקיטת הנטיות הנשיות נגד הפלות.

המונח מורכב ממילה מורכבת, המתייחסת לפרקטיקות פמיניסטיות המבקשות להוריד את דמות האדם בצורה משפילה, ומתייחסת לפעולה המכפישה והלא אנושית של לוחמי המפלגה הלאומית-סוציאליסטית (נאצית) כלפי העם היהודי. למרות שיש הסבורים כי מדובר בהשוואה מוגזמת, וייתכן שבמקרים רבים אין זה מכחיש שנשים מסוימות חורגות מגבולות רציונליים בהגנה על זכויותיהן, ובמאבק להפלת הדיכוי הגברי; מסיבה זו, הם נוטים לנקוט בשיטות דיכוי נגד המין השני.

מפמיניסטיות לפמיניזיות

פמיניזם הוא תנועה שהתהוותה כסימן לצורך שקבוצת נשים תחול שינויים בחברה בתפיסתה המסורתית של תפקיד המגדר, הן בתחום הפוליטי, החברתי, הכלכלי והתרבותי.

אף על פי שהמשמעות במשמעות "פמיניסטית" נצפתה בפרסומי המאה השבע עשרה, היה זה הסופר אלחנדרו דיומא הבן, שיישם אותה כדי להביע את אי הסכמתו עם העמדה בעד, אשר כמה מגזרים גברים אימצו, בבקשה כי הוא הוכר על זכויות מסוימות עבור נשים, כגון השתתפות בבחירות ועבודה בתחומים שונים של אלה שהוקמו כ "משרות לנשים", כמו גם מכונת הכתיבה והמושל. כדוגמה, שהצורך בשינוי החל להדהד, בכל יום בכוח רב יותר, אצל נשים, זה בא לידי ביטוי בהכרזה של אולימפיה דה גוגס (1791), על זכויות נשים ואזרחים, שם הוא אישר כי הזכויות הטבעיות הוגבלו על ידי עריצות האדם, שבגינה ביקש לעשות רפורמה במצב זה על פי חוקי הטבע וההיגיון; יש לציין כי פרסום זה זיכה אותו במוות בגיליוטינה. תרומה חשובה נוספת בפיתוח המהפכה המגדרית ניתנה בשנת 1792 על ידי מרי וולסטונקרפט, שכתבה את "אישור זכויות האישה", והעלתה דרישות יוצאות דופן באותה תקופה: שוויון זכויות אזרחיות, פוליטיות, עבודה ועבודה. הזכות להתגרש כהחלטה חופשית של הצדדים. עם זאת, זה היה עד לשנת 1880, כאשר הסופרגט הצרפתי הוברטין אוקלרט, העניק לה את המשמעות שבה מונח זה יהפוך פופולרי בשנים הקרובות, וכי הוא יהפוך לתנועה חברתית במטרה למצב נשים בכל. אזורים שבהם האדם התפתח.

ניתן לומר כי מאבקן של נשים מתחיל לייצר תוצאות אמיתיות, מהתפתחות ה- המהפכה הצרפתיתמאחר ומתנועה זו נגזרו מבנים חברתיים חדשים, תוצר של האידיאולוגיה השוויונית והרציונליסטית שהזין את סיסמאותיה, שהביא בין היתר לתנאי עבודה חדשים. תנועה נוספת שקידמה את שינוי התפקידים שנשים מילאו בחברה הייתה המהפכה התעשייתית, שהרחיבה את תחום העבודה וקידמה הכללה של נשים בעבודות חדשות.

הישגי הפמיניזם

התנועה הפמיניסטית, קיבלה את שבירת קודים מוסריים קפדניים, ונטול משמעות, שהביא לרוחב המחשבה של החברה בכלל; אך מעל לכל חל שינוי בחזון שהיה לנשים לעצמן, שעד כה ניהלו חיים מוגבלים, הקשורים למנהגים השמרניים של אותה תקופה, בהם בתפקידיהם הם מוגבלים להיות אהבה מקריבה את עצמה בית, נשים ואמהות, שבמקרים מסוימים עבדו בעבודות מחוץ לבית כדי לתרום לכלכלה המשפחתית, למשרות אלו לא היו את אותם היתרונות שהחלק הגברי נהנה מאחר ונשים נחשבו לגורמים נחותים יותר לעבודה. היה נפוץ בסביבות עבודה, התרחש חלוקה מינית, שקשורה לאמונה שיש הבדל בכוח ובאינטלקט בין גברים ונשים, שהביא לתוצאה שמשרות או משימות מסוימות יכולות להתבצע רק על ידי אחד המינים, בהיותם הגברים שהיו אחראים על משימות עם יוקרה חברתית הרבה יותר גדולה, ואילו הנשים היו מוגבלות לעבודה של אני בית ומלאכת יד. בין ההישגים הבולטים בתנועה זו הם:

• זכות להשתתף בבחירות.
• אפשרות גישה להשכלה גבוהה (אוניברסיטה).
• דיכוי אפליה בעבודות בגלל מעמד האישה.
• שכר הוגן ותואם את העבודה שבוצעה.
• שחרור מיני.
• זכות לבקש גירושין.
• דיווח על אלימות כלפי נשים.
• הופעה בתפקיד פוליטי.

אולם כחלק משנות מאבק, הפמיניזם עיצב מחדש את תפקיד הנשים בחברה מדוע המשיכה התנועה לאחר שהושגו רפורמות אלה?

המאבק על הכללה ושינוי הפרדיגמה החברתית הביאו עימם התנגדות של חברה שמרנית, וכתוצאה מכך עונו ונרצחו נשים רבות, בניסיון לשווא להשריש את הרעיונות הליברליים שהם נשאו באמצעות פחד, למרות כל שיטות הדיכוי הללו, שום דבר לא יכול היה לעצור את מהלך האירוע של התפתחות חברתית. לאחר שהמטרות הושגו, הפמיניזם המשיך את דרכו והפך את עצמו לתנועה רדיקלית. אף על פי שזרם נמשך קדימה, והתמסר ליהנות מהתנאים החדשים של שוויון שנקבעו, מגזר אחר, שנצמד לטינה, פיתח עמדה של ונגנזה, ועמדות עוינות כלפי גברים, שבזמן אחר היו אחראים לסבל המגדר שלהם. באופן זה מתעוררת הפמיניאזיה, סוג של אישה המקבילה למה שהיה גבר מאצ'ואיסטי בזמן אחר.

מאפייני פמיניזי

לרוע המזל, אינטלקטואלים רבים תיארו את הפמיניזם הרדיקלי, הנקרא פמיניזי, התואם זרם של מחשבה פוסט-מודרנית, כ "אחת האופנות האבסורדיות והטריוויאליות של השנים האחרונות", שכן, כפי שנקבע על ידם, היא השיגה מספר רב של חסידים, שמניחים בצד את כל החשיבה הביקורתית, נאחזים בסיסמאות חסרות תוקף, שכן הסיבות למאבקיהם וטענותיהם הושגו לפני שנים.

אמנם נכון, במובן חסר משוא פנים, רבים מהפרקטיקות של הפמיניזם הרדיקלי מרחיקות אותן מתחום יעדיהן, אך אין להכחיש כי לפמיניזם היה תפקיד חשוב במיקום תפקיד בקו אחד יותר עם יכולותיהן של נשים. כבן אנוש, אף על פי כן, הקצנה הביאה נשים רבות לאמץ פרקטיקות נגד גברים, שהן עצמן הביעו דחייה כשהן מיושמות כנגד מין. בין המאפיינים של feminazi אנו יכולים למנות:

דחיית הדמות הגברית

הגבר מסווג כהוויה אכזרית וחסרת רחמים, שמעשיה מהווים סכנה לשלמות הנשים. במגמה זו כל הגברים מאמצים תפקיד של נבל, בעוד שנשים נתפסות כקורבנות דיכוי והתעללות גברית. ההקצנה של רעיון זה היא כזו, שבמקרים קיצוניים, נשים נוטות לדחות את ילדיהן הגברים כסכנה פוטנציאלית לרווחתן.

זה אופייני לפמיניאז, שנאה כלפי האדם ללא סיבה להיות, זו תחושה ללא סיבה, המבוססת על פעולות עבר, אשר ככל הנראה הם לא היו האובייקט.

השוואת גברים בפעילות גופנית

"אנחנו יכולים לעשות את זה", זה היה הביטוי שהפמיניזות לקחו כסיסמת המודל החברתי שלהם, בו האדם נתפס כישות חסרת תועלת, ללא שום תפקיד חשוב בהתפתחות ההתפתחות האנושית. השתתפותו מצטמצמת לתרומת התא המיני הגברי (זרע), חיוני להענקת המשכיות למין. מועצמת על ידי סיסמה זו, נקראת אישה פמינאצי לפתח פעילויות שהיו כשירות רק למין הגברי, מכיוון שהן פעילויות של מאמץ גופני ממושך ו / או הדורשות שימוש מתמשך בכוח.

ש"אנחנו יכולים לעשות את זה "מזמין אותנו לנטוש את הפרדיגמות שמייצרות מגבלות על בסיס מגדר.

נימוסים ושמלה גברית

על ידי זיהוי גברים כסטריאוטיפ של דומיננטיות וכוח, רבות מהנשים הללו נוטות לאמץ את הלבוש והנימוסים האופייניים לדמויות גבריות. זהו מטא-מסר המלווה במעשיהם, שמטרתו למזער את המושג ואת השתתפות הגברים במסגרת הסדר החברתי. כמו כן, בתרגולים מיניים, באמצעות חפצים שנוצרו לשם כך, האישה יכולה לתפוס את התפקיד הגברי.

התעלות אבסורדית של הנשי

דרך התרוממות רוח אבסורדית, הנוגעת בגבולות האלילים, של הגוף הנשי ומאפייניו. הנושא העיקרי בנושא זה הוא נוזלי גוף, אשר על פי נשים אלו היו מושא ללעג ולדיכוי גברי.

הפגנותיהם של קבוצות נשים אלה, בהן, כפעולת דחייה, מול הדיכוי הפטריארכלי, הן החליטו להראות לעולם את הווסת שלהן להשתחרר מקשרים מיניים, ואת הטאבו הקשור לתהליך טבעי זה. זאת על ידי קבוצה של נשים ספרדיות בהפגנה פומבית, בה לבושים בבגדים לבנים המשתתפים הציגו את דימום הווסת שלהם. סוגים אלה של הפגנות התפשטו, ולכן הם נערכו על ידי אמנים צ'יליאנים וארגנטינאים, שהקימו במות עם אותו נושא, בו נוזל הגוף משמש כמקור גאווה, סימן להשגת הון עצמי. . התנועה דימום חופשי, מתנגד לשימוש במפיות סניטריות בזמן הווסת.

התנגדות לזרמים דתיים

על התחשבות בדת כתמיכה בתרבויות מאצ'ו, והבעת דחייה של הדוגמות המדחיקות את הדמות הנשית, בהתחשב בה כמושא החטא.

המעריכים העיקריים של תנועת הפמיניזא

אנדראה דבורקין

היא הייתה סופרת אמריקאית המיליטנטית של הפמיניזם הרדיקלי. הנושאים העיקריים בהם התמקד מאבקם היו: פורנוגרפיה, פדופיליה ומין כמודל לאישור מחדש של הכוח הפטריארכלי. שורש שנאתה כלפי גברים נובע מהתייחסות לא נכונה שאביה ובעלה הראשון סבלו.

היא קבעה במאמר מדוע הפמיניזם התנגד לפורנוגרפיה, והסיבה הופחתה לכך, בחומר אורקולי זה נאמר כי נשים אוהבות להתעלל בהן, להכריח אותן ולהתעלל בהן; מעבירה את ההודעה שנשים אומרות לא, אבל רוצות להגיד כן.

רובין מורגן

מאז תחילת שנות השישים תרומתה והשתתפותה היו המפתח בתנועה הפמיניסטית האמריקאית, מכיוון שהייתה מייסדת כמה תנועות, והשתתפה בהפגנות מרובות.

ולרי סולאנאס

סופר אמריקאי, המאובחן כחולה בסכיזופרניה, ידוע בכתיבת היצירה: "Manifesto SCUM" (חלאות היא מילה באנגלית המתרגמת שכבת לכלוך), בה נקרא הרס גברים. ולרי מגיעה מבית פוגעני, שם הייתה קורבן להתעללות מינית מצד אביה.

שילה ג'פרי

פמיניסטית מהקו הבדלני לסבי, המאבק שלה כיוון לתמיכת התנועה בזכויות טרנסקסואליות / טרנסג'נדריות, כפעולה ריאקציונית לדחייה שהביע פַּטרִיאַרכִיָה ו הומופוביה. היא חושבת שדרך הלבוש והתסרוקת מייצגים סוג של כניעה לפטריארכיה. כמו כן, היא קובעת כי טרנססקסואליזם, מזוכיזם ופירסינג הם ביטויים לאלימות פטריארכלית כלפי נשים.

תנועת דימום חופשית

תרגול נוצר בתוך התנועה הפמיניסטית הרדיקלית, המורכבת מדימום חופשי במהלך הווסת. התומכים בתנועה זו דוחים את השימוש ברפידות תברואתיות וטמפונים, ורואים בהם תוצאה של חברה מלאת טאבו בנוגע לתהליך נשי זה. את המגמה הזו קידמה בטעות הספורטאית קיראן גנדי, מתוכה, בשנת 2014, צילומים שהופצו עם בגדים מוכתמים בדם, רצים במרתון לונדון. למרות שלא הייתה חלק מהתנועה, היא נתנה כוח לרעיון שמוצרי היגיינה נשיים מהווים אלמנט של דיכוי פטריארכלי.

השליטה של ​​האדם כמנגנון הגנה

רבות מהנשים שהיו חלק מתנועה זו ספגו פעולות תוקפניות על ידי גבר, או פיתחו אמפתיה למעשים אלה. על פי מחקרים פסיכולוגיים, בני אדם נוטים להגיב לאירועים טראומטיים על ידי יצירת מנגנוני הגנה, ובמקרה של אלה, הדרך להתמודד עם התוקפנות שלהם הייתה הפניית כעסם בהתפתחות תנועה שמטרתה ההתקפה הישירה. לדמות הגברית.

מנקודת מבט זו ניתן להבין שהקצנה של המאבק הפמיניסטי התרחשה. עם זאת, חשוב להדגיש כי נושא האלימות וההתעללות אינו מצטמצם לבעיית אפליה בין המינים, ישנם גברים רבים שעברו התעללות. מסיבה זו, הפיכת האדם לדמות אויב, מרחיקה אותנו מהאפשרות לתת פיתרון מדויק, המוביל אותנו לעצור את ההתעללויות והמעשים האלימים שאנשים נתונים להם ללא קשר למינם.

אלימות לא נלחמת באלימות.