האם הרצון להשתלב בקבוצה חברתית הוא באמת צורך ממשי? אמנם בשלב הראשון יכולנו לחשוב שמדובר בזוטות, אבל ההסתגלות ותחושת השייכות עם בני גילנו הם חלק מהתפתחותו המהותית של הפרט. למרות שרבים חושבים שצרכים מוגדרים על פי הדרישות החיוניות לקיום החיים, כלומר אלה המספקים תפקיד חיוני: כגון נשימה, אכילה או שינה, חשוב להבהיר כי רווחתו הרגשית של האדם ההוויה נראית מושפעת מ צורך בחיבה, קבלה והזדהות.
צורך הוא רצון שהוא בסיסי לרווחהלכן, יש להסתפק בכך, מכיוון שכישלון לעשות כן יביא לתוצאות שליליות ברורות, כמו חוסר תפקוד מתמשך או אפילו מוות של הפרט. האם אנו יכולים למות אם אנו מזניחים צורך בעל אופי חברתי? למעשה בעת קביעת הגורמים למותנו, אף רופא לא היה מסיק בדו"ח שלו "מוות עקב מחסור רגשי ו / או חוסר התאמה חברתית", אך עלינו לזכור כי למצב הנפש יש קשר חזק עם מוטיבציה והערכה עצמית, וכשמייאשים מגיעים לרמות כרוניות אנו יכולים לפתח מחלות הפוגעות ברווחתנו הנפשית והפיזית, תוך פיתוח פתולוגיה שבמקרים קיצוניים מובילה למוות.
מאפייני צורך חברתי
נאמר כי צורך הוא הביטוי של מה שיצור חי דורש הכרחי לשימורו ופיתוחו, מנקודת מבט פסיכולוגית, הוא מוגדר כתחושה הקשורה לחוסרים, המורכבת בכוח המניע שמשרה את הפרט. להפעיל פעולות ומאמצים לדכא כישלון זה. צרכים חברתיים הם עדות למורכבותו של האדם, שרווחתו אינה נקבעת באזור אחד, אלא יש אופי אינטגרלי. הצרכים הם אלמנטים הטמונים במין האנושי עצמו, המבטאים כל מיני צרכים פוטנציאליים. צרכים חברתיים מאופיינים ב:
- לא להיווצר, מה שאומר שהם אינם תוצר של רצון ריק. אלה מסוג חברתי מראים את החלק במערכת שלנו שמרוצה ממגע עם בני גילנו.
- הם קובעים את זהות הפרט.
- הזיקה והמנגנונים של מערכת היחסים נקבעים על ידי גורמים תרבותיים, ועל ידי תנאים שנוצרים על ידי הסביבה. הם בלתי מוגבלים, ברגע שאנחנו מספקים אחד, מתפתחים חדשים.
- עוצמתו משתנה, ותלויה בגירוי.
סוגי צרכים חברתיים
נקבע על ידי היכולת לתקשר עם הסביבה, ניתן לחלק את הצרכים הללו המבוססים על תהליכים נפשיים ברמת האונה הקדמית:
הרצון להשתייך: להיות חלק מתרבות, לפתח טקסים ומנהגים כחבר באומה או בקבוצה אתנית. להיות חלק מקבוצה חברתית, אקדמית. בצע פעולות שגורמות לך להיות מזוהה כחלק ממשהו שמוגדר כחלק מההיות, מכיוון שהוא הופנם בצורה כזו, זה מהווה את הרצון להשתייך, מה שמייצר סיפוק רב, ביטחון ויציבות אצל האדם.
אהבה: אהבה היא אנרגיה עוצמתית, זו תחושה עם מטען רגשי חזק המסייע לבני האדם להתפתח בבטחה. זו תחושה קובעת באושרו של הפרט, ולכן מהווה את רווחתו. פסיכולוגים קבעו כי מערכת היחסים הרגשית עם בני גילם ניתנת על ידי היחסים של אדם עם אמו, המהווה מקור האהבה הראשון איתו התינוק בא במגע.
קבלה: היא מהווה את הדעה שיש לאחרים לגבי הפרט, והיא קשורה קשר הדוק עם השלכת התפיסה העצמית, ותגובת הסביבה עליו. כאשר האדם חש דחייה, הם יכולים לפתח תחושות של חוסר ביטחון, חוסר יכולת וחרדה, המגבילים את רווחתם.
ליקויים בהיבט זה עלולים להוביל להפרעות רגשיות כמו: אנורקסיה, בולימיה, התקפי חרדה ופסיכוזות שונות.
מִשׁפָּחָה: זהו לב ההתפתחות שלנו, הוא מהווה את קבוצת האנשים שאנו מאוחדים אליהם באמצעות קשרים רגשיים וסוג הדם, ולכן לא רק חוויות מהוות אלמנט של איחוד, אלא גם זיקות גנטיות קובעות במראה זה. הצורך להיות חלק מאחד נקשר פעמים רבות עם הרצון להשתייך.
חברים: ידידות מאגדת אותנו עם אנשים שאין לנו קשר גנטי איתם, אלא אנו מקושרים אליהם על ידי זיקה אישית. אנו מפתחים זיקה ואמפתיה עם אנשים אלה, והם הופכים לאלמנטים של אמון ותמיכה.
הַכָּרָה: זה מהווה צעד נוסף בצורך בקבלה. הרצון להכרה אינו מסתפק בכך, הוא מרחיק לכת, מבקש הערצה והערכה של מעלות מצד הקבוצה החברתית שלה.
מדידת צורך חברתי
עד כמה דרושה התפתחותו של האדם בתחום חברתי ספציפי? מכיוון שמדובר במדע הומניסטי, מורכב לקבוע מנגנון קביעה מדויק המאפשר לנו לקבל מידע על מידת הצורך שגורמי הגומלין הללו מייצגים. לשם כך עבדנו באמצעות מדדים חברתיים, שנועדו להחליף מושגים במדד אחד או יותר, ובכך לתת לו הגדרה אופרטיבית יותר; לכן אינדיקטורים אלו מהווים מדד ישיר לרווחה המאפשר הקמת פסקי דין אודות ההיבטים העיקריים של החברה והדרך הסובייקטיבית בה אנשים חיים, באמצעות מדידה או תיאור של תכונות המצב, יחסי גומלין ושינוי ביניהם. מדדים אלה לצרכים חברתיים הם משני סוגים:
- אינדיקטורים חיצוניים: אלה אותם תסמינים שניתן לקבוע על ידי התבוננות בגורמים התנהגותיים חיצוניים. הכנת מדד של המצבים והתופעות שניתן לאמת באמצעות ראיות. בעיקרון הוא מבוסס על יצירת מושגים המבוססים על עובדות הניתנות לאימות.
- אינדיקטורים המבוססים על תפיסות פנימיות: הם שוקלים את דעותיהם, סיפוריהם או תיאוריהם של אנשים בפרמטרי המדידה שלהם, ומתערבים בגלוי בתפיסתם את האירוע, שאולי אינם מסכימים עם העובדות. מדענים רבים סבורים שכדי להסיק מסקנה אמיתית, המבוססת על סובייקטיביות, יש צורך להתייעץ עם מקורות שונים, לא לכלול עדויות רחוקות מהתפיסה הקולקטיבית (לא בלי להעריך קודם את התנאים שעוררו תפיסה זו הרחק מהממוצע) .
נכון לעכשיו, חלק גדול מהמחקרים בנושא זה מסכימים ששני סוגי המדדים הם משלימים ובעלי ערך, מכיוון שהם מגיבים לרב מימדיות של המציאות החברתית.