תיבת הזיכרון היא בלתי נדלית. זכרונות תמיד קיימים בנו. אני חושב במיוחד שאי אפשר לשכוח במודע.
דימוי זה מייצג את ילדותי. זהו גירוי המגיע למוח ופותח את תיבת הזיכרונות ההיא.
בזכות זיכרונות אנחנו מה שאנחנו, לטוב ולרע. שיש לנו זיכרונות טובים תלוי בהווה שלנו כי עכשיו אתה יכול להתחיל לחיות כל רגע ורגע בצורה יוצאת דופן כדי שיהיה ראוי לזכרון מצוין.
אירועי העבר עדיין חיים, איכשהו, במוחנו. אנחנו יכולים לראות ולשמוע אותם. אנחנו יכולים לתת להם לעבור או להחזיק אותם. אני באופן אישי חושב טוב לזכור על מנת להשיג את החוכמה העולה מכל זיכרון. אתה לומד גם מתקופות לא טובות, אם כי לא מומלץ להיאחז בהם או להישאר עומד. את הזכרונות הרעים האלה חייבים לשמור בתחתית הקופסה שלנו.
זיכרונות יכולים להיות יפים יותר במוחנו מאשר כשהיינו הגיבורים ברגע הנוכחי שלהם מכיוון שחלוף הזמן גורם לך להעריך ניואנסים אחרים שלא לקחתם בחשבון בימיהם.
אני מקווה שהזיכרונות שלך טובים כמו שלי ואל תשכח לפתוח את הקופסה שלך מדי פעם.