על מנת לספק את הצורך שלו להסביר את הסביבה הסובבת אותו, האדם פיתח מכשירים לביטוי מלא של התופעות הנמצאות תחת התבוננותו, ובאמצעותו מציין ייצוג באמצעות נוסחאות ומספרים, אולם לא את כל התופעות ניתן לתאר באופן זה, ולא כל החוקרים מרגישים בנוח כאשר הם מסנתזים ומביעים את עצמם במונחים של מספרים. מסיבה זו פותחה הגישה האיכותנית, כדי לכסות את אותם אזורים שברחו מהגישה המתמטית, זו נקודת מבט בעלת אופי הומניסטי, מכיוון שהיא רואה גורם שמתעלם ממנו בדרך כלל בשיטה המתמטית, שהיא ה- התפיסה של האוכלוסייה, המציעה נקודת מבט שונה, בעלת ערך במחקר שלם, המכסה את כל הזוויות האפשריות.
ניתוח איכותני הוא בעל אופי חברתי, מכיוון שמנגנון המדידה העיקרי שלו הוא תפיסתם של אנשים באוכלוסייה הנחקרת, או שהיו עדים להערכת התופעה.
מקור הגישות האיכותניות
הגישה האיכותנית, כפי שמציין המונח, מבקשת להגדיר את האיכויות של תופעה כלשהי מעניינת, אך, איך התחלת להשתמש בגישה זו? למקורות המחקר האיכותני יש מקדימים מרוחקים מאוד בתרבות היוונית-לטינית והיבטים שונים של מתודולוגיה זו ידועים בעבודותיהם של הרודוטוס ואריסטו.
בניסיון לקרב את מדעי החברה לתחום המדעי, נעשו ניסיונות באמצעים שונים להתאים אזורים אלה למכשירים ולשיטות הניתנים למדידה; מסיבה זו, בשלב זה מתעוררים מחלוקות ודיונים על הדואליות האפיסטמולוגית של מדעי החברה, השילוב בין ידע לפעולה. עם חלוף הזמן מתגבשת גישה חדשה למחקר, שיש לה השפעה אנתרופולוגית, הדבר מייצר רגישות וקבלה חדשה של שיטות חדשות.
עם זאת, בין שנות ה -1960 וה -1970, עם עליית מדעי החברה, שם תכנון המחקר, מהסוג הזה, לא הביא להגדרה מתמטית, החל ליישם שיטות איכותיות. המדעים העיקריים שהתעוררו בשימוש בשיטות מסוג זה היו פסיכולוגיה וסוציולוגיה, ובדרך זו, בהדרגה, מתחילה להתפתח הגישה האיכותנית.
תכונות
- הוא אוסף נתונים שאינם סטנדרטיים שלא ניתנים לניתוח מספרי ו / או סטטיסטי.
- זה מבוסס על הערכות של אנשים.
- באמצעות התבוננות וניתוח ישירים של המידע הניתן, העולם האמיתי נחקר בכדי לבסס תיאוריה.
- הם לא עובדים על ידי בדיקת השערה.
- תהליך המחקר לא תמיד מוגדר בבירור לאחר העלאת הבעיה, מכיוון שגישותיו אינן ספציפיות כמו הגישה הכמותית ושאלות המחקר לא תמיד מוגדרות במלואן.
- מתנהלות חקירות גמישות יותר.
- החוקר נכנס לחוויה של המשתתפים ובונה ידע, תמיד מודע לכך שהוא חלק מהתופעה שנחקרה.
- הם לא מבקשים לבחור בתוצאות כלליות בדרך הסתברותית, סוג זה של מחקר נוטה לייצר תוצאות פתוחות.
- אין מניפולציה או גירוי של המציאות, ובכך מעריכים את ההתפתחות הטבעית של אירועים.
טכניקות ניתוח
יש לציין שלמרות שאיסוף וניתוח נתונים מטופלים בדרך כלל בשלבים נפרדים, הרי שבמציאות, בגישה כזו, שתי המשימות הללו קשורות קשר הדוק. במחקר בעל אופי מתמטי, לעומת זאת, השגת נתונים קודמת לניתוחם, וזה יהיה מסורבל לבצע את שני התהליכים בו זמנית; עם זאת, במחקר איכותני נחשב כי שני תהליכים אלה נוטים תמיד להיות חופפים, או אפילו להיחשב כחלק מאותה פעילות, שכן על החוקר לבחון ולנתח כשהוא בקשר עם המקור המספק אותם, ולוקח על כך. , הערות בשטח על הפרשנויות המתגבשות, שיכולות אפילו לפתוח היבטים חדשים ללמוד או לחקור. כתוצאה מכך, הפעלת כלי איסוף נתונים פותח הזדמנויות חדשות, תוצאות בלתי צפויות או בעיות מתעוררות.
בין הכלים העומדים לרשות החוקר העוסק במחקר איכותני, ישנם:
ראיונות
הם מורכבים מדיאלוג בין שני אנשים או יותר, בו המשתתפים לוקחים שני תפקידים מוגדרים היטב, אחד מהם רוצה לקבל מידע מהבן שיח, ולכן הוא שואל סדרת שאלות ועוסק בדיאלוג.
הראיון אינו נחשב לשיחה רגילה, אך מיוחסת לו אופי פורמלי, בעל כוונה, הנושאת יעדים מרומזים הכלולים בחקירה. בהתחשב במבנה ובעיצובם, אנו יכולים לומר שהם מסווגים כך:
- מובנה: זה מצריך תכנון אופן התפתחות הראיון, מתוכננות השאלות שישאל, ובמהלך ביצועו המראיין משמש כמנחה, ומונע מהתפתחות החריגה מהקבוע בתכנון. הוא מאופיין בטיפול בשאלות סגורות (כן, לא או תשובה קבועה מראש).
- בנוי למחצה: נקבע מראש מהו המידע הרלוונטי לקבל. נשאלות שאלות פתוחות, פותחות את המרואיין להתעמק בתשובה, זה מאפשר לשזור נושאים, אך דורש תשומת לב רבה מהחוקר כדי להיות מסוגל לתעל את הנושאים המעניינים.
- לא מובנה: ללא תסריט מוקדם ולמרות שהיה מידע מוקדם בנושא, מטרת הראיון היא להשיג מידע רב ככל האפשר. הראיון נבנה ככל שהוא מתקדם, והתגובות והגישה של המרואיין ממלאות תפקיד חשוב בתהליך. זה דורש הכנה נהדרת מצד החוקר, ותיעד בעבר את כל מה שנוגע לנושאים הנדונים.
מתכונן לראיון
הצלחת הביצוע של כלי גישה איכותני זה מבוססת על תכנון, ולכן חיוני להיות ברור לגבי מטרתו ולהגדיר מה אנו רוצים להשיג באמצעותו. הצעדים שיש לבצע בהכנת הראיון מוגדרים להלן:
- הגדר יעדים: מה עלינו לדעת? כדי להגדיר היבט זה חשוב התיעוד על ההיבטים שיש לטפל בהם.
- זהה את המרואיינים: להגדיר את מאפייני האוכלוסייה הדרושים לנו לצורך ביצוע המחקר, ולבחור את מי שהפרופיל שלו מתאים להקשר המחקר.
- שאל את השאלות: שימוש בשפה המנוהלת על ידי בן השיח, תוך הקשר בין השאלות כדי למנוע עמימות. אופן ניסוח השאלות מכריע בהצלחת יישום המכשיר.
- מקום בו יתקיים הראיון: שקול את המאפיינים המתאימים לטובת פיתוח הראיון. הימנע ממרכיבים מסיחים המפריעים להתפתחותם.
- סוג השאלות: אילו מהם מתאימים ביותר למטרה המוצעת? האם תשאל שאלות פתוחות, שאלות סגורות או שילוב של שניהם?
תצפית
התבוננות ישירה בתופעה הנחקרת היא כלי רב ערך בתחום זה, מכיוון שהיא מציעה לנו מידע על מאפייניה וגורמים המשפיעים עליה. בעל יכולת לתאר ולהסביר התנהגות, לאחר שהשיג נתונים נאותים ואמינים המתאימים להתנהגויות, אירועים ו / או סיטואציות שזוהו והוכנסו באופן מושלם בהקשר תיאורטי.
תכונות
- זהו הליך אמפירי par excellence, מסורתי ובו זמנית הנפוץ ביותר.
- נוצר קשר קונקרטי ואינטנסיבי בין החוקר לבין העובדה החברתית או הגורמים החברתיים, מהם מתקבלים נתונים שמסונתזים אחר כך לפיתוח המחקר.
- הוא מבוסס על שימוש בחוש הראייה, ומחייב פיתוח מיומנויות אינטואיטיביות.
סיווג השאלות שיש לשאול
ניתן לסווג את השאלות גם על פי תוכנן, ולהדגיש:
- שאלות זיהוי: הם אלה המעוניינים לברר אודות המאפיינים האישיים של המרואיין. לדוגמא: גיל, מין, מקצוע, לאום וכו '.
- שאלות ספציפיות: בהתייחס לאירועים ספציפיים, הם סוג של שאלות סגורות.
- שאלות פעולה: הכוונה לפעילות המשיבים.
- שאלות מידע: הם מהווים סקר על ידיעת המשיבים.
- שאלות כוונה: לדעת את כוונת המשיבים בנוגע לנושא הנדון.
- שאלות דעה: זה מאפשר למשיב להביע את דעתו על הנושא.
- אוסף מסמכים: הנתונים נאספים ממקורות משניים, המוגדרים כספרים, עלונים, כתבי עת, עלונים ועיתונים, ונחשבים כמקורות לאיסוף נתונים על המשתנים המעניינים.
רמות הבנה
על מנת להבטיח את מהימנות המחקר, בגישה מסוג זה מטופלות שלוש רמות מחקר בהן ניתוח האלמנטים, הגורמים והנושאים שהיוו את מקור המידע מתבצע על פי שלושה קריטריונים, על מנת קבל מבט היקפי על זה:
- הבנה סובייקטיבית: משמעויות יומיומיות של גורמים חברתיים או משתתפי מחקר. הוא מבוסס על המאפיינים האינדיבידואליים של כל ישות משתתפת, שכן ההבנה והתפיסה של כל בן אנוש מבוססת על ההתניה המופעלת על ידי יחסיהם עם הסביבה, קודמים וגורמי התניה אחרים.
- הבנה פרשנית: כלומר שהחוקר נותן להבנות הסובייקטיביות של המשתתפים, באמצעות מחקר מעמיק, בו נעשה ניתוח גלובלי של התוצאות שהתקבלו, של הגורמים שקבעו את קבלת המידע ואת התנהגות הנבדקים. בעת אספקת אותו וכו '.
- הבנה חיובית: כלומר שהחוקר נותן לעובדות האובייקטיביות של המצב. הוא מבוסס על פרשנות המסקנות הקודמות, שפותחו בהבנה הפרשנית.
מאוד לעניין ומוסבר בצורה ברורה, חסין דמה.
... אני מאמין שמאמר זה מפורש מאוד והתקשורת שלו ללא עודף מילים הופכת אותו ליעיל יותר מבחינת הקבלה; למרות זאת, אני מאמין שהייתה טעות בסעיף הסיווג של שאלות שיש לשאול עם הכללת אוסף מסמכים ... כבר שלדעתי זה צריך להיות יותר מרכזי במסגרת התיאורטית ... אנא הסבירו ... ברכות ... תודה.