בהחלט כל בני האדם מסוגלים לקבל סגל זה, הנחשב לעתים כסדרת הליכים בסיסיים לתפיסת אלמנטים חיצוניים באמצעות נקודות מבט מרובות. זהו חלק מהפסיכולוגיה והפסיכואנליזה, כדרך להעריך תכונות או התנהגויות של האדם.
אנו יודעים שאתה נלהב מהידע ומגלה מונחים אוניברסליים חדשים ולכן נאלצנו ליצור מאמר בלעדי על קוגניציה ותהליכים קוגניטיביים. בדרך זו תוכלו לדעת אם תממשו את הידע העצמי בצורה נכונה.
מהי קוגניציה?
כאמור, קוגניציה היא פקולטה אנושית בעליל בה האדם מסוגל להיטמע ו עיבוד מידע על פי תהליכי למידה שונים. פתרון בעיות, זיכרון, תחושות, הנמקה, למידה, תשומת לב ואפילו קבלת החלטות מקיפים תהליך נפשי יחיד הנקרא קוגניציה.
זה קשור למושגים המופשטים השוכנים בתודעה האנושית, לפסיכולוגיה תהליך זה כולל אובייקטים שונים של הטמעת מידע שנחשבים השייכות לאינטליגנציה האנושית. כאשר מושם דגש על היכולת לפתור בעיות, תכנון, קבלת החלטות ולמידה לתת קונוטציה מדויקת ליכולות ההבחנה.
המלצה שניתנת יותר ויותר לבני האדם היא שהם מרחיבים את אופקי האפשרויות בחייהם, כלומר שהם יוצרים חוויות חדשות מהרגלים חדשים וגישות שונות כדי להרחיב את התחום הקוגניטיבי וכך לשמור על בריאות נפשית רבה יותר. פָּעִיל.
הגדרות המונח
מילה זו באה מלטינית ומשמעותה נוטה לפעולה של "ידיעה", ואז ההכרה אינה אלא פעולה של ידיעת גורמים פנימיים וחיצוניים כאחד לאפשר לאדם ליצור תהליכי למידה הרבה יותר בהתאם לאפשרויות או למגבלות שלה.
יחד עם זאת, זה מקיף את היכולות של האדם להיות מסוגל להיות בעל רגשות מודעים, לקבל החלטות, ליצור הרגלים חדשים ואפילו להיות מסוגל לשנן אירוע בעבר או לאחרונה.
לפיכך, נוכחותם של גורמים חיצוניים מגרים יוצרת גם חוויה נעימה יותר לזיכרונות וגישות ההוויה. באופן כללי, היכולת לשמור מידע בזכות גירוי חושי חיצוני, זה נקרא קוגניציה.
פעילות קוגניטיבית
כדי להעמיק בנושא, ניתן לסווג את תהליכי ההכרה השונים על פי אמות מידה של פסיכולוגיה, למשל, אנו מוצאים כי פעילות קוגניטיבית מגדירה קוגניציה כתהליך נפשי המורכב מהמאפיינים או השלבים הבאים:
- תהליך חושי: התהליך החושי הוא כל מה שמתבצע באמצעות גירויים חושיים, שם נראית ההתנהגות של האדם מושפע מהיכולת לקבל גירויים כאלה מהמציאות. המטרה העיקרית של התהליך החושי היא להיות מסוגלים להבין את המציאות באופן מלא.
- תהליך אינטגרציה: פעילות קוגניטיבית זו כוללת שילוב של גירויים חיצוניים כאמור וחוויות חושיות ביחס למידע מתמיד. אז האדם מקבל את המידע עם היכולת לחדש אותו כמה פעמים שהוא רוצה, כדי שיוכל לשנות או להתאים את הגירויים הנתפסים ליצירת ידע.
- יצירת רעיון: אחת התכונות הבולטות ביותר בפעילות קוגניטיבית היא יצירת רעיונות, אם אדם אינו מסוגל לשלב ידע משמעותי באמצעות תמונות ויצירת תרחישים, יהיה תהליך קוגניטיבי אפס יחסית.
- תהליך מבנה: פעילות זו מביאה לאפשרות לבנות את בניית הידע. תהליך זה נותן מבנה היררכי לסוגי הידע המרכיבים אותו.
מבנה קוגניטיבי
ישנם אלמנטים רבים הנחקרים הקשורים למבנה המרכיב קוגניציה. האם זה אז לקבוע אילו פעילויות להמציא את תהליכי ההכרה או הקוגניציה.
באופן כללי, המבנה הקוגניטיבי קובע כי יש לעבור מספר תהליכים המגדירים אותו. כיום יש מחלוקות לגבי הגדרה נכונה של המונח ואובייקטי המחקר, לעומת זאת, אנו מבינים שלכל גישה פסיכולוגית יכולים להיות מקבילים; בלעדיה, האבולוציה תהיה בלתי אפשרית.
- הערה: זו הפעילות הראשונה שהקוגניציה מבצעת כדי לתפוס את התמונות והמידע שעובדים באמצעות גירוי חושי זה. זה מאפשר לאדם ללכוד בהצלחה את הגירוי ליצירת שימור בצורה אידיאלית.
- זיהוי משתנים: זוהי הפעילות השנייה הכוללת את המבנה הקוגניטיבי, והיא כוללת זיהוי של משתנים שקורים כאשר הגירוי כבר נתפס ונלכד. הם מולידים רגע של ארגון של היסודות שנתפסו בעבר איתם הם מכירים בתוך תפיסת עבר אפשרית.
- השוואה: תהליך שלאחר זיהוי המשתנים ומורכב מיכולת ליצור השוואה בין האלמנטים שנתפסו לאחרונה לבין אלו שכבר נשמרים בזיכרון.
- מערכת יחסים: לאחר שנוצר השוואה, נוצר הקשר בין האובייקטים הנתפסים במטרה להשיג רכישת ידע עולמי.
- מִיוּן: זה קורה באמצעות מבנים מסודרים כדי להפיץ או לאחסן ביעילות את רכישת הידע.
- סיווג היררכי: לבסוף, תהליך הסיווג ההיררכי מתרחש במבנה הקוגניטיבי כסיווג ההיררכי של הידע המתקבל על פי המידע שניתן.
תהליכים קוגניטיביים
תהליכים קוגניטיביים הם אלה המתבצעים כדי למצוא ידע חדש ולהיות מסוגלים לקבל את יכולת לשלב בו פתרונות. ישנם מספר פונקציות קוגניטיביות הפועלות יחד כדי ליצור אינטגרציה של ידע.
- תפיסה: תהליך זה מאפשר לבן האדם להיות מסוגל לתפוס את סביבתו בצורה יעילה ואופטימלית, תהליך קוגניטיבי זה מקבל את המידע שנתפס על ידי מערכת העצבים המרכזית באמצעות גירוי חושי מאיברים חיצוניים. חמשת החושים הם בסיסיים ויסודיים כך שתפיסת כל המידע המתקבל מפוזרת או מעוותת; אז המידע אינו יכול לגשת למוח ללא התהליכים הקוגניטיביים המעורבים. התפיסה מותנית כמובן בידע ובערכים הנרכשים לאורך החיים, כך זה המקרה של אמונות מושרשות או חוסר ביטחון והערכה עצמית.
- שימו לב: זהו חלק מרכזי בתהליכים קוגניטיביים כגון האפשרות לארגן פעילויות המתרכזות בגירוי או בפעילות מסוימת. לכן הוא מווסת את תפקודם של התהליכים התפיסתיים השונים. זוהי יכולת של האדם להיות מסוגל להתרכז ולשים לב לתפקוד הקוגניטיבי הנכון של הנפש, כך שהוויה עם גירוי קוגניטיבי מועט יכולה להוות בעיה חמורה בפני עצמה.
- זיכרון: אוחסן, מאחזר ומשנה אירועים מהעבר, אז הוא מכונה המשך של פונקציות קוגניטיביות במקום פעילות ספונטנית של האדם.
- מחשבה: אחד התהליכים הקוגניטיביים המשמשים ביותר את בני האדם, יש מגבלה קשה ולכן, משמעות המילה תמיד תהיה יחסית. עם זאת, באופן כללי, ניתן להעריך את החשיבה כרכישת מידע חדש באמצעות פונקציות נפשיות בסיסיות. לפיכך, מחשבה נחשבת כפעולת מפתח לפיתוח תפיסה, תשומת לב וזיכרון באופן הדדי. הפוך את זה למועיל לאחר מכן לניהול מחשבות חדשות.
- שפה: מונח זה מתייחס לשיטה התקשורתית בה משתמשים בני אדם מילולית או לא מילולית. בניגוד לשפה, שפה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים על פי עצם הצרכים של ההוויה. במובן זה, זהו אחד התהליכים הקוגניטיביים המייצגים ביותר ולעתים המגבילים עבור האדם. באמצעות השפה, ניתן לבנות אלמנטים מופשטים, אשר בדרך כלל קשה להסביר אותם. בשביל זה יש שפה.
- לְמִידָה: לבסוף וכסינתזה של כל אחד מהתהליכים הקוגניטיביים אנו מוצאים למידה. זה אחראי לטפל בכל מיני ידע שנשמר בתודעה מראש.