אינטליגנציה רגשית הייתה קיימת בכמה מהרגעים הטובים ביותר בהיסטוריה האנושית. כשמרטין לותר קינג הציג את חלומו, הוא בחר בשפה שהסעירה את לב הקהל שלו. מסר מחשמל שכזה דורש יכולת לזהות, להבין ולנהל רגשות. מרטין לותר קינג הפגין מיומנות יוצאת מהכלל בניהול הרגשות שלו ותורו הצליח לרגש את הקהל שלו.
אחד המנהיגים המשפיעים ביותר במאה ה -20 זיהה את כוחם של הרגשות ובחן את ההשפעות הרגשיות של שפת גופו. זה איפשר לו להפוך לדובר ציבור מרתק לחלוטין. השם שלו היה אדולף היטלר.
מאז פרסום רב המכר בשנת 1995 אינטליגנציה רגשית על ידי דניאל גולמן, היבט רגשי זה של אינטליגנציה נתפס על ידי פוליטיקאים ומחנכים כפתרון למגוון רחב של בעיות חברתיות. אם נוכל ללמד את ילדינו להתמודד עם רגשות יהיה להם רווחה רגשית גדולה יותר. אם נוכל לטפח אינטליגנציה רגשית בקרב מנהיגים ורופאים, תהיה לנו חברה אכפתית יותר ובריאות רחומה יותר.
אינטליגנציה רגשית חשובה אך יש לה צד אפל. כשאנשים משפרים את הכישורים הרגשיים שלהם, הם מיומנים יותר לתמרן אחרים. כשאתה טוב בשליטה על הרגשות שלך, אתה יכול להסתיר את הרגשות האמיתיים שלך. כשאתה יודע מה אחרים מרגישים, אתה יכול למשוך את מיתרי הלב שלהם ולהניע אותם לפעול בניגוד לטובתם.
מדעני החברה החלו לתעד את הצד האפל הזה של האינטליגנציה הרגשית. חקירה הראה שכאשר מנהיג נשא נאום טעון רגשית, הקהל זכר פחות את תוכן הנאום. המחברים קראו לזה אפקט המדהים ('אפקט נדהם').
שכנועו של היטלר התבסס על יכולתו האסטרטגית לקרוע את לב הקהל שלו. וביטל כל סוג של חשיבה ביקורתית כנגד נאומו.
מנהיגים השולטים ברגשות יכולים לגזול מאיתנו את יכולת ההיגיון שלנו. אם הערכים שלהם אינם תואמים את הערכים שלנו, התוצאות עלולות להיות הרסניות. כאשר לאנשים יש מניעים אנוכיים, האינטליגנציה הרגשית הופכת לכלי נשק לתמרן אחרים.
כמובן, אנשים לא תמיד משתמשים באינטליגנציה רגשית למטרות מזויות. הם משתמשים בכישורים הרגשיים שלהם ככלי אינסטרומנטלי להשגת יעד. החלק הטוב הזה של האינטליגנציה הרגשית הוא מה שצריך ללמד בבתי הספר בצורה מוסדרת.
מאמר מעניין, עוד יותר הרעיון להכניס אותו כמקצוע בבתי הספר, ובכך נזכה לדורות הבאים להיות יותר אסרטיביים, שמחים ובטוחים ללכת בדרך שתביא להם סיפוק אישי ומקצועי.