הוכח שיש לנו דרכים רבות אחרות לתפוס כדי להפחית את התפיסה לחוש הראייה, השמיעה, הריח, המגע והטעם. יש חוש שישי המאחד את כל התחושות שלנו ומאפשר לנו להרגיש מעבר.
יש לנו את החוויה של אותו חוש "שישי" שמאפשר לנו לתפוס את כל האורגניזם שלנו כיחידה. משם אנו משלבים רגשות של רעב, רצון או שעמום; תחושות כמו אהבה או חברות וערכים מוסריים כמו טובות או יופי. ולבסוף זו התחושה הגלובלית הזו של החוקה שלנו זה שמאפשר לנו לומר אם אנו מרגישים טוב או רע, מאושרים או אומללים.
תחושת חיים זו, כמובן, קשורה קשר הדוק לשאר החושים, אם כי נראה שיש לה גם ישות נפרדת. ב מחברת , לאונרדו דה וינצ'י מדבר על השכל הישר כ"שופט משותף " מחמשת החושים האחרים; המקום בו ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מגע ומוח נפגשים כדי ליצור דרך תפיסה חדשה המכילה את כולם ובו זמנית היא אחת לחוד.
הגוף שלנו לא תמיד זקוק למצפון שלנו כדי לתפקד כראוי. דווקא ההתעקשות לשים מודעות במקום שאינו נחוץ היא מה שמעכב פעמים רבות יותר בכל הנוגע לתחושה. איננו יכולים לתפוס הכל או להיות מודעים לכל מה שאנו תופסים; אבל אנו יכולים להחליט למקד את תשומת ליבנו במה שחשוב לנו ואיכשהו להנחות את מהלך חיינו. זה מאפשר למה שאנחנו משתתפים ובונים בחיים להיות בעל משמעות ואחריות ולא להיות פיזור ובזבוז מתמשך של אנרגיה.
כבני אדם יש לנו את היכולת והחופש לכוון את חושינו לקראת חיים משמעותיים.
אורורה מוררה וגה (פסיכותרפיסטית) עבור גוף ונפש
לסיום אני משאיר לך סרטון מאוד מגרה:
נושאים טובים מאוד לשיקוף אני רוצה יותר ממה שאדם אחד יעשה את זה
זה נכון מאוד, יצירות טובות תמיד נותנות תוצאות לחיים טובים יותר