מהו ידע אינטואיטיבי? מאפיינים ודוגמאות

ניתן לומר כי סוג זה של ידע הוא והיה בשימוש הנרחב ביותר על ידי האדם, וזאת מכיוון שזו המחשבה הפרימיטיבית ביותר שקיימת, המבוססת אך ורק על אינטואיציה ועל הידע שנלמד על ידי ניסיון בעת ​​ביצוע סוג כלשהו של פעילות עבור פרק זמן לא מבוטל.

ידע אינטואיטיבי מתבצע כשאינו נעשה שימוש בתבונה, על סמך חוויות עבר, או על ידי כישלון וטעייה, תוך ידיעה אינטואיטיבית ברגע המדויק בו כל מה שקשור לפעילויות בהן ניתן לפתח מחשבה זו יכול להיכשל, ליפול או לפעול בטעות זה יכול לפעול באופן לא מודע וכמעט במהירות מיידית, מכיוון שהמוח והשרירים שלנו מפעילים את התהליך החושי שלהם כדי למנוע כישלון מסוים להתרחש.

משמעות חשיבה אינטואיטיבית

הידע על תהליך כלשהו, ​​יחס של אנשים איתם הוא חי על בסיס יומיומי, או של מערכת כלשהי יכול לאפשר לאדם לדעת בפירוט כל שינוי שמתרחש באלה.

ניתן להגדיר זאת כתגובה מיידית לגירויים, פתרון בעיות והתגברות על מכשולים ופתרונות חדשים, ללא שימוש בנימוק, פועלת בצורה לא מודעת מכיוון שהגוף מתרגל לתגובות או למצבים שעולים.

תכונות

ישנם כמה מאפיינים המציינים את היתרונות שיש לחשיבה מסוג זה, ומדגימים את ההבדל שיכול להיות לה בעת פעולה איתה, והם:

אינטואיציה: כפי שהוכח בעבר, מחשבה זו כוללת את הכלי העיקרי שלה, את האינטואיציה של האדם, בה היא משתמשת כדי לייצר ידע באופן לא מודע.

מקור הידע: ידע זה יוצר פיקדונות של ידע סביר, השומר באופן אינטואיטיבי מידע, וכרגע שיש לו עניין בנושא מסוים, ניתן להבחין בקיומו של ידע מוקדם כלשהו, ​​שהושג באמצעות חוויה של חוויות עבר.

ללא הדגמות: סוג זה של ידע אינו זקוק לעזרתו של מתווך כלשהו, ​​יהיה זה חזותי, מוחשי או ניתן לביטוי.

חשש עמוק: הנתונים המתקבלים בדרך תת מודעת זו נשמרים באופן קבוע בזיכרון, מכיוון שהם אינם זקוקים לתהליכים העלולים להיות מייגעים ונוטים למצות את מצבנו המודע, ומכריחים אותו ללמוד נושא שאולי אינו מעוניין בו.

תַגלִית: עם העובדה הפשוטה של ​​התבוננות במשהו חדש, שמעולם לא נראה בעבר, וכי אין גורמי ביניים המעידים על משמעותו של אותו אובייקט, או פעולה, תת המודע יתחיל בתהליך ניתוח שיסמן את הידע החדש הזה.

אוטונומיה: אחרון חביב, ידע אינטואיטיבי מבוסס על שיפוט עצמי של כל מצב שעלול להיווצר, בהיותו תלוי בו בלבד.

דוגמאות לידע אינטואיטיבי

כאשר יש לך ניסיון בתחום כלשהו, ​​או כאשר אתה מכיר אדם זה זמן רב, אתה יכול להבחין במחשבת התת מודע בכל שינויים שהם עשויים לחולל, בידיעה מיידית של נוכחות בעיה עתידית ופתרונה האפשרי.

דוגמאות עם מכרים

אתה יכול לדעת מתי אדם שמח, עצוב, עצבני, רוצה לבכות, נסער, מפוחד ובעצם כל תחושה או סימפטום שמופיע בביטויים גופניים, תנועתיים ומילוליים. פשוט התבוננות בהם תפעיל באופן מיידי ותת מודע את התחושה שאולי יש לאדם בעיה שהוא קיבל חדשות רעות או טובות, בין דוגמאות רבות אחרות. במספר הזדמנויות ניתן לרמות ידע אינטואיטיבי, מכיוון שאנשים רבים יכולים לזייף רגשות מסוימים עם ביצועים טובים מאוד.

דוגמא עם מצבי סיכון

קיימת האפשרות שברגע שנמצא במצב קרוב לסכנה, או שהוא עלול לגרום או לעורר אירועים שבסופו של דבר מסוכנים לשלמותו של אדם, מופעל תהליך החשיבה האינטואיטיבי, אשר באופן לא מודע ישלח מאותת כך שהפעולות הנ"ל יימנעו, ובכך יימנעו מכל נזק.

דוגמא לחוויות

לאחר שהאדם בילה זמן מסוים בהכנת מוצר או פעילות גופנית, ניתן לדעת באופן לא מודע כאשר כל אירוע המוביל להליך גרוע או שפוגע במוצר הסופי עלול להתרחש, כגון: כאשר מציל שהוא בשמירה בבריכה, שימו לב שילד מתחת לגיל 8 הולך לכיוון בריכה בעומק של יותר מ- 1,50 מטר, שיהיה גדול מזה, יכול להסיק באופן אינטואיטיבי שאם הילד ייכנס לבריכה זו, יכול להיות שטביעה, בגלל חוסר ידע בשחייה, או בגלל שהוא לא נוגע ברצפה ברגליים.

חשוב לציין כי ידע אינטואיטיבי נפוץ יותר ביישובים כפריים מכיוון שאין להם הוראות או מבנים לביצוע משימותיהם היומיומיות, כפי שקיים באזורים עירוניים, שכולם הותאמו במערך תקנות שהם לאלץ את המשתתפים לחשוב בהיגיון.

הילידים שחיים בתקופה המודרנית, הרחק מכל הטכנולוגיות, קיצורי הדרך וההתקדמות שהציעה האנושות עד עצם היום הזה, פיתחו סוג זה של ידע בצורה מלכותית, מכיוון שהם צריכים להשתמש בו מדי יום, במשך רוב מטלותיהם, כגון דיג, ציד, הכנת ארוחות, הכנת ביגוד, בין היתר.

לא רק הילידים המודרניים משתמשים בו, אלא גם בני האדם הוותיקים ביותר התפתחו בזכות פעולות אינטואיטיביות מסוג זה, והשתפרו כל יום כאשר ראו את הבעיות איתן נאלצו להתמודד.

למרות שמדובר בידע ששימש מראשית ימי האנושות, ועד היום הוא ממשיך להיות בשימוש, יש לקחת בחשבון גם סוגים אחרים של ידע, כדי לקבל איזון טוב יותר של המידע הנתפס מדי יום בכל. אזורים.