לאורך ההיסטוריה, הוגים גדולים השפיעו על דרך ההוויה, החשיבה וההתנהלות מתרבויות עתיקות שונות ועד ימינו אנו. לאבולוציה הפסיכולוגית של האדם יש תרומות נהדרות מהפילוסופיה, זה יפה מאוד מדע החוקר את יופיו של האדם תחת כמה מושגים אסתטיים המרכיבים אותו.
יחד עם זאת, הוא נתן לידע את הכלים המרכזיים להבנה טובה שלו ושל המינוחים שלו. מכוח זה רצינו להקדיש מאמר במיוחד לידע הפילוסופי, אילו תרומות הוא נתן לחברה והדרך הטובה ביותר להבין אותו מבלי להכפיש אותו.
מהי פילוסופיה?
נתחיל בהגדרת מושג הפילוסופיה בעיקר כאהבת החוכמה. זהו מדע החוקר בעיות הקשורות לבני אדם ולמצביהם, ומעלה שאלות כמו מוסר, יופי, קיום, ידע, נפש ושפה.
בחקירה בנושאים אלה, הפילוסופיה נבדלת מהמיסטיות של מרכיבים רוחניים, שכן היא שמה דגש על המרכיבים הרציונליים שמבנים ומגדירים את הקיום.
המחקרים שבוצעו על ידי הפילוסופיה אינם מעורבים בחוויה, לידע מגיעים תמיד באמצעות שיטות שונות כגון ספקולציות, אשר בוחנות את האלמנטים המעורבים מראש כדי להיות מסוגלים לתת מסקנה סופית לגבי ההיבטים המגדירים את היסוד האמור, ללא אין מסקנה ספציפית התנאים המאפיינים של האובייקט שנחקר מאז היופי האינסופי ו יכולתה של ההוויה הפילוסופית לברר אודות קיומה, מאפשר לך תמיד לעבור מעבר לידע שנרכש בעבר.
הפילוסוף יכול להיות מדען, תיאולוג או פוליטיקאי, זאת בשל מעלותיו של אותו להבין ולהעמיד בעיות חיים.
מהו ידע?
לפני שנדבר על ידע פילוסופי עלינו להתייחס למושג הידע, למונח זה יש כמה מושגים שקשורים אליו; לדוגמא: המצפון האנושי, האינטליגנציה ופעולת רכישת המידע.
הכל יהיה תלוי בתפקיד שיש לו לפני כהונה זו ובשימוש שיינתן לו בתחומי החקירה.
לסיכום, אתה יכול לקבל את המושג של המונח עם מספר הגדרות של זה כדי לא להגביל ישירות את למידת ההוויה, כלומר, אם יש לך מושג של ידע שקשור לתודעה, יכול להיות שהמושג של אותו היא החוויה וההיכרות של ההוויה ביחס ליקום.
מצד שני, אם לאדם יש את המושג ידע הקשור לחשיבה, הוא יכול לקבל את ההגדרה של אינטלקט התוכן הקשור לתחום ספציפי כמו מדע.
לכן תקף שהמושגים השונים שהוסברו בעבר קשורים למושג הידע עצמו.
מה הפירוש של ידע פילוסופי?
זה מובן לפי סוג זה של סיווג, כל מה שטמון באדם בהתבסס על התנהגותו ומחשבתו.
ניתוח וביקורת הם הכלים שיש בפילוסוף כדי להצליח להגיע לידע כזה.
כדי לראות את הפגמים בתוך התנהגות כלשהי שהופכת לבעיית ההוויה, הניתוח הוא בסיסי ל לשפר את השיח הפילוסופי.
ביקורת פותחת את הדרך להציע פתרונות חדשים הכוללים את הקולקטיב ואת בעיותיו האחרות.
יסודות עיקריים
בין המרכיבים העיקריים לכך אנו מוצאים את הדברים הבאים:
- ידע אמפירי: זה מבוסס על חוויות אישיות שיוצרות ידע, תלוי בתפיסה שיש לאדם ולכישוריו של האדם ללמוד. למד לפתח מיומנויות כגון כתיבה, קריאה, שפה חדשה, הכרת צבעי האותיות והמספרים, והיכולת לתת שמות לגורמי הסביבה השונים; הם שייכים לידע אמפירי.
- ידע תיאולוגי: הכוונה היא לביטחון שיש לאדם מול תופעות שונות שאין להן הסבר שמוכיח את אמיתות קיומן. בריאת היקום, קיומם של עשרת הדיברות, הנסים המוסברים בתנ"ך, ואפילו חייו של ישו.
- ידע מדעי: היא מבוססת על עדויות המאמתות את אמיתותם של המחקרים, למשל תיאוריות כמו המפץ הגדול, חוק הכבידה, התיאוריות של דרווין, הליוצנטריות, תנועות תרגום וסיבוב.
- תובנה אינטואיטיבית: זה קשור לאינטואיציה שיש לבני אדם לזהות את הגורמים המתרחשים בסביבתם וביחסים סנטימנטליים וחברתיים. לזהות את מצבי הרוח השונים של האדם, לפרש את שפת הגוף של אחרים, ולדעת לזהות את הרגשות של אחרים.
- ידע עצמי פילוסופי: הכרה עצמית של הוויה היא כלי מפתח להתפתחות האנושות, ברמה הרוחנית היא מספקת יתרונות לאנשים להיות מסוגלים לענות על שאלות קיומיות ולדעת לחיות על פי היכולות שיש להם בעצמם. זה קשור ישירות לחוכמת האדם ולצורך שלו להבין את התופעות השונות שקורות סביבו; להבין את סיבת הקיום, את הסיבה למקור המין וסוגים אחרים של שאלות הנוגעות לחברה וליישוב אליו הוא שייך.
מאפייני הידע הפילוסופי
כל אחד מהידע הפילוסופי חולק מאפיין משותף עם האחרים: הצורך לרכוש חוכמה בכל האמצעים שיש להוויה.
אנו מבינים בחוכמה כל אופי היוצר אינטליגנציה על פי חוויות האדם עצמו בכדי להגיע להבנה טובה יותר של האובייקט או המצב הנחקר.
כדי להיות מסוגל להבחין בין טוב לרע, חוכמה מביאה אותנו למצב רפלקטיבי שבו אנו יכולים להחליט מה טוב לנו או לא, או פשוט להרגיש את ההנאה שיש בידינו מידע אוניברסלי. לכן החוכמה היא מאפיין שהופך לחלק מהידע של הפילוסופיה ויישומה בחיי היומיום של הפרט.
בסדר רעיונות אחר, ישנם מספר מאפיינים המבדילים את הפילוסופי מהמדען.
על פי הפילוסוף היווני אריסטו, ישנם ארבעה מאפיינים עיקריים בהם ניתן לחלק את הפילוסופי:
- רַצִיוֹנָלִי: הוא נטול כל מצב רגשי לחלוטין, הוא מבוסס על תקשור ההיגיון, המאפשר לפילוסוף ללמוד לעומק וללא מחויבויות רגשיות כל גורם מלא מורכבות.
- קריטי: כפי שהזכרנו בעבר, לצורך ידע פילוסופי יש צורך ביכולת לעבד מידע באופן ביקורתי כדי לקבל אובייקטיביות טובה יותר במסקנות.
- אנליטי: הוא מתמקד בנושאים ספציפיים, כלומר הוא מכסה נושא ספציפי כדי להיות מסוגל לפרט את המושגים והתיאוריות בפרט.
- הִיסטוֹרִי: זה תמיד מקושר לאירועים היסטוריים וחברתיים שהתרחשו במיקום מסוים.