פגוש כמה מהמדענים המקסיקניים הבולטים

קיים הרגל רע לחשוב שבמדינות מפותחות או בעולם הראשון הם המקומות היחידים שבהם כל סוג של התקדמות או התפתחות קורה במונחים של המצאה. עם זאת, זה לא המקרה, באזורים רבים באמריקה הלטינית היו אירועים או תרחישים לא רק של אירועים היסטוריים שתרמו לשינוי כלשהו, ​​אלא הם גם מקורם של אנשים גדולים שעם הכשרתם האקדמית ויישום נאמן שלהם למידה, תרמו והשפיעו על פיתוח מחקרים ותגליות חדשות.

מותגים אלה שהתעלו לאורך זמן משמשים בסיס למחקר חדש או לתרומות חדשות שפותחו על ידי דורות חדשים. זה המקרה של מקסיקו, שהייתה לה קהילה מדעית שאולי לא זוכה להכרה כה רבה, אך היא זוכה להצטיינות במיומנות טכנולוגית, בזכות התמיכה הבינלאומית המודעת ומעוניינת בהישגיהם.

אילו מדענים מקסיקניים בולטים?

הנה רשימה של המדענים המקסיקניים החשובים ביותר מבחינת ההשפעה ותרומתם:

מריו מולינה

החל מאחד הנוכחיים, מריו מולינה הנריקז הוא אחת מדענים מקסיקניים מובילים של הזמן הזה. הוא נולד במקסיקו סיטי ב -19 במרץ 1943. הוא למד בשנותיו הראשונות להכשרה חינוכית במקסיקו, ואז בגיל 11 הוא נשלח ללמוד בשוויץ, זאת מכיוון שהם ראו בשפה הגרמנית היבט חשוב עבור הטכנולוגיה. השדה והתפתחותו.

עם שובו למד באונ"ם וסיים מהנדס כימיה. בשנת 1972 קיבל תואר דוקטור בכימיה ופיזיקה מאוניברסיטת ברקלי. וב- 28 ביוני 1974 פרסם מאמר בכתב העת Nature יחד עם שרי רולנד על הפירוק שנוצר על ידי CFC בשכבת האוזון.

במשך כמעט 20 שנה הם ניסו להכפיש את התיאוריה שלו, כמו מדענים אחרים, אך לבסוף, התוצאות היו לטובתו וכצפוי הם הראו שהוא צדק, אז עד 11 באוקטובר 1995 זה היה הוענק פרס נובל לכימיה עם רולנד ופול קרוצן.

כיום, גילויו הוביל לכך שנושאים שונים התמקמו אצל בעלי הסדר העדיפויות הגבוה ביותר על סדר יומם של המדינות העיקריות; אלה כוללים שינויי אקלים, בריאות כדור הארץ והשפעתם על בני האדם.

אלה מושגים שיש להם השפעה מרבית בימינו ובשל כך, ד"ר מולינה הוא אחד הגברים המשפיעים ביותר בתחום המדעי והחברתי; נחשב כפי שכבר אמרנו, אחד המדענים הטובים ביותר במקסיקו ונחשב כמרכיב מרכזי ומהותי במחשבה על התפתחותה והישרדותה של האנושות.

כרמן ויקטוריה פליקס שיידז

הוא נולד בסינאלואה. בגיל 17 השתתף בקונגרס הבינלאומי לאסטרונאוטיקה שהתקיים ביוסטון, ארצות הברית; צעד שיוביל אותה להיות אחד המדענים המקסיקניים הטובים ביותר כיום.

הוא למד הנדסת אלקטרוניקה ותקשורת (IEC) במכון מונטריי לטכנולוגיה ולימודים גבוהים, בקמפוס מונטריי, שם גם השתלב בפעילויות אחרות כמו עמותות וכנסים. יש לציין שהייתה לה הכנה כל כך טובה שהפכה למרצה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בנושא.

בסוף הקריירה הוא הצטרף ל- AT&T וטקסס אינסטרומנטס; מאוחר יותר הוא נכנס לאוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), שהתמחותה נערכה בנאס"א איימס, במחלקה של לוויינים קטנים. היא גם הייתה מעורבת בפורומים להתייעצות להקמת סוכנות החלל המקסיקנית (AEM).

בתקופתו בנאס"א איימס היה אחראי על לבדוק את היתכנות השימוש במוצרים מסחריים המיושמים בבניית לוויינים קטנים, על מנת להוזיל עלויות. לשם כך הוא השתמש בסמארטפון של גוגל נקסוס ועבד יחד עם מהנדסי המפתחים של החברה וחוקרי נאס"א.

עם שובו למקסיקו, לאחר שנה של שיתוף פעולה עם נאס"א, עבד עם בכירי סוכנות החלל האמריקאית, כך שבשנת 2012, למקסיקנים צעירים ממדינות שונות במדינה הייתה הזדמנות לשהות דומות.

מנואל סנדובל ואלרטה

הוא נולד ב- 11 בפברואר 1899, בהיותו בן למשפחה המאופיינת כבורגנית במקסיקו סיטי. מלחמת העולם הראשונה מנעה ממנו להיכנס לאוניברסיטת קיימברידג 'בגיל 16. בגיל 18 נסע לבוסטון ללמוד ב- MIT, כשרכש תואר ראשון בהנדסת חשמל בשנת 1921.

ואז הוא קיבל דוקטורט בפיזיקה מתמטית בגיל 25 באותו מכון. בשנת 1927 זכה סנדובל במלגת קרן גוגנהיים שאיפשרה לו ללמוד פיזיקה בהדרכתם של אלברט איינשטיין, מקס פלאנק, ארווין שרדינגר, מקס פון לאו והנס רייכנבאך. אירוע זה הביא את המחבר לכינון ידידות גדולה עם איינשטיין, שזכה להערצה רבה.

בתום שהותו פגש גם את הייזנברג ושיתף איתו פעולה בחקירותיו האחרונות. הוא חזר ל- MIT בשנת 1929 ומכאן והלאה הוא הפך להיות התייחסות מושלמת ביבשת אמריקה להכיר, להבין ולבקר ביקורת על מכניקת הקוונטים. שם הוא היה המורה הראשי של כמה גאונים עתידיים כמו נתן רוזן, ריצ'רד פיינמן ולואיס וולטר אלווארז.

עיקר מחקריו התבססו על קרניים קוסמיות ובזכותם מועמד המחבר לפרס נובל והוכר ברחבי העולם כמי שעזר להתממש בפיזיקה קוונטית. הוא אחד המדענים המקסיקניים הנודעים ביותר.

בשל מלחמת העולם השנייה, החקירות ב- MIT התמקדו במטרות צבאיות, ולכן הוא בוחר לעבור למקסיקו בתדירות גבוהה יותר, בזכות ההזמנה האישית של הנשיא מנואל אווילה קמאצ'ו.

עבודתו הייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות פרויקט מנהטן (שנועדה ליצור את הפצצה האטומית), בתצפית על היקום מנקודת מבט פיזיקלית-מתמטית ובהפצת ניסויים בקוסמוס. לבסוף נפטר ד"ר סנדובל במקסיקו סיטי ב- 18 באפריל 1977.

לואיס ארנסטו מירמונטס

לואיס ארנסטו מיראמונטס קרדנאס נולד בעיר טפיץ ', בנרית, ב- 22 במרץ 1925. הכשרתו האקדמית התקיימה בתיכון במקסיקו סיטי, גם כן מחקרים שנערכו בהנדסה כימית באונם. בשנת 1950 הוא כבר עבד במעבדות סינטקס, שמטרתן הייתה לפתח הורמונים סינתטיים ובמטה זה הייתה לו אפשרות לעבוד עם קרל ג'ראסי וחורחה רוזנקרנץ בחקירות שונות של כימיה אורגנית.

ב- 15 באוקטובר 1951, בגיל 26 בלבד, מיראמונטס כבר היה אחד המדענים המקסיקניים הבולטים ביותר מצליח לסנתז נוריתיסטרון, המרכיב הבסיסי למניעת הריון. הסינתזה שלו תפסה מיד, ונחשבה לאחת ההמצאות העיקריות באלפיים השנים האחרונות, ולכן הוצב בהיכל התהילה של הממציאים בהיסטוריה, יחד עם פסטר, האחים רייט, תומאס אדיסון ואלכסנדר בל. , בהיותו המקסיקני היחיד.

עד שנת 2004, המצאתו נחשבה לחשובה ה -2005 בהיסטוריה בשל ההשלכות הטכנולוגיות והחברתיות שהיו לה, ובשנת XNUMX, נוריתיסטרון נבחרה כתרומה המדעית המקסיקנית החשובה ביותר במאה העשרים על ידי האקדמיה המקסיקנית למדע. יש לציין שהוא מאופיין או מוכר כגורם למהפכה מינית עם המצאתו.

הייתה לו משפחה המורכבת מעשרה ילדים. בנוסף להישגיו הגבוהים ביותר, המדען מיראמונטס הפך לפרופסור לכימיה ב- UNAM, והמשיך בלימודיו ורשם עוד 10 פטנטים. הוא שימש גם כמנהל הפקולטה לכימיה של האוניברסיטה האיברית-אמריקאית ומנהל מחקר בסיסי של מכון הנפט המקסיקני. הוא נפטר בשנת 40 במקסיקו סיטי ב- 2004 בספטמבר.

קרלוס דה סינגנזה וגונגורה

Singüenza y Góngora נולדה במקסיקו סיטי בשנת 1645, הוריה היו ספרדים. בצעירותו החל את לימודי הדת, אך גורש בגלל התנהגות לא ממושמעת. עם הזמן סיים את לימודיו באוניברסיטה המלכותית והאפיפיורית. בשל רמת התצפית והניסיון האקולוגי הגבוה שלו, הוא מונה ליצור את המפות ההידרולוגיות של כל ספרד החדשה, שכללה באותה תקופה עד פלורידה.

הוא כיוון את החפירות ב- Teotihuacán בשנת 1675, שהיו החפירות הארכיאולוגיות הראשונות שבוצעו במקסיקו בתקופה הקולוניאלית.

אחת העובדות המאפיינות אותו בין טובי המדענים המקסיקניים הייתה שבאמריקה הוא היה מבשר ההפרדה בין אסטרולוגיה ואסטרונומיה, אירוע עליו נמתחה ביקורת רבה בקהילה המדעית, אפילו באירופה. עם זאת, הוא לא עצר ושמר על היציבה שלו; נחרץ ומשוכנע שהוא התלבט עד הסוף בתיאוריה, ביסס וטען אותה באמצעות עובדות קפדניות ותצפיות.

בנוסף, הוא היה אחראי על הצלת שרידי המעט שנשאר ממקסיקו טרום קולומביאנית, אך מותו הפתאומי בשנת 1700 קטע את אחת החקירות הארכיאולוגיות החשובות ביותר במקסיקו עד אותו רגע.

גיירמו גונזלס קמארנה

גיירמו גונזלס קמארנה, הידוע גם כגאון הקטן בקרב מדענים מקסיקניים, נולד ב -17 בפברואר 1917 בגואדלחרה, חליסקו. על פי הרשומות, מאז ילדותו הוא התעניין בטכנולוגיה; עד כדי כך שבגיל 12 הוא הצליח לבנות רדיו משלו ובגיל 15 מצלמת טלוויזיה משלו. בגיל זה עלה בדעתו שיש לו טלוויזיה צבעונית כדי לא לראות את זה כל כך משעמם.

בשנת 1939 הוא הציג את "מערכת הטריכרומטית הרציפה בשדה" הנהדרת שלו. ההמצאה עוררה זעם רב וכשהיה רק ​​בן 23 הוא השיג את הפטנט לטלוויזיה צבעונית במקסיקו ובארצות הברית ב- 19 באוגוסט 1940. בגיל 29 הוא הצליח ליצור את תחנת השידור הניסיונית הראשונה במקסיקו, החל להתפשט בטלוויזיה כאמצעי תקשורת וחינוך.

יש לציין כי ליצירתה הייתה השפעה רבה ברמה העולמית, מה שהוביל להכרה מיידית שלה. לאוניברסיטאות כבר היה שם שניתן לה; את התואר Honoris Causa ואפילו "דוקטור למדעים" (יש לציין שזה היה תואר שלא הוענק במשך יותר מחצי מאה במוסדות ארצות הברית). ב- 20 באוקטובר 1962 הוא רשם פטנט על "מערכת הביקולור הפשוטה", שהיא המערכת הנוכחית לטלוויזיות.

כפי שהזכרנו קודם, ההכרה וההשפעה של המצאותיו של מחבר זה התפשטו מיד ברחבי העולם; קידום מדע וחינוך, שהיו תמיד יחד בתוך המדינה. בעיצומה וכשהקריירה שלו זכתה לתנופה גדולה שהלכה וגדלה, נחשב לאחד המדענים המקסיקניים הטובים ביותר, הוא נפטר, בגלל תאונת דרכים ב- 18 באפריל 1970 שגבתה את חייו.

פרננדו מייר-היקס

הוא נולד באגואסיאלינטס ובוגר טכנולוגיית מונטריי. רק בן 28, בוגר לאחרונה, הוא דוקטור להנדסת חלל מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. יש לציין כי היא ביצעה סימולטור במוסד האמור לבדיקת התנאים שאיתם ייווצרו טיפוס ננו-צללית בחלל החיצון.

לפני הכניסה לדוקטורט היה שותף להקמת הסטארט-אפ מערכות פעולה, שמתכננת תחנות כוח חשמליות משלה ותעמיד את המבחן הראשון בשנה הבאה.

בין הישגיו הוא יצירת תכנון למכונה המדמה שלושה תנאים שאינם מהעולם הזה: סביבות חיכוך אפסיות, ואקום (היעדר אוויר) ופלזמה מרחבית.

בראיון לפורבס הסביר המדען הצעיר שסביבת החיכוך האפסית גורמת לכל תנועה, לא משנה כמה דקה, להימשך תקופות ארוכות. בנוסף, הוא מסוגל להפוך כוחות קטנים המיוצרים על ידי הסביבה החיצונית למסוגלים או מסוגלים לשנות את כיוונם, למשל, את האינטראקציה של אור השמש עם הלוויין.

זה גם ביצע מימוש של צוות שבדרך לשחזר את תנאי החלל החיצון (חוסר משקל, אפס חיכוך וסביבה עם פלזמה), אפשר לבחון את פעולת הרכיבים האלקטרוניים ומערכות ההנעה של לוויינים מסוג זה.

הוא עדיין לא בטוח אם יתמסר למחקר או להיכנס לעסקי התעופה והחלל, שהוא סופי, זה מקומו בין טובי המדענים המקסיקניים.