המדע התפתח באופן אקספוננציאלי של האדם, בזכות המונחים, התחקירים, התיאוריות והיסודות ההסבריים השונים של המדע, היא שהחברה הצליחה לבסס עקרונות מדעיים.
בהתבסס על חשיבה מדעית, בני אדם הצליחו להסביר תופעות טבע מסוימות, להתקדם בתחום הרפואה, להתפתח ברמה המקצועית ובתוך הפקולטות הבונות את המרכיבים החברתיים.
מה חושבים?
זו היכולת של האדם ליצור דימויים נפשיים סביב מצב, אובייקט ותרחישים. זוהי פעילות המוגדרת בתודעה, שבה הפשטות הדמיון ותפקודי השכל מהווים את היעד הסופי של המוצר.
כל מה שטבוע בטבע הנפשי מתייחס למחשבה: טבע המופשט, הרציונלי, היצירתי או האמנותי, למשל.
הגדרות אחרות של מילים נרדפות לפעולת חשיבה, יכולות להיחשב גם כמחשבות ולא אמורות להיות משום מה מושא לספקות מכל סיבה שהיא; כמו למשל: ההגדרה של "חשיבה" היא מעשה של השתקפות ויצירת רעיונות במחשבה.
- "דימוי": זהו הייצוג הווירטואלי של תפיסת ההתקדמות הפסיכולוגית, הוא סובייקטיבי כאשר מונחים כמו ידיעה, שיפוט והיגיון קשורים היטב.
- "שפה": היא הפונקציה לפיה למחשבה יכולה להיות ביטוי חופשי, שמעלה הגדרה של מחשבה כפעולה ישירה של פתרון בעיות.
על פי הגדרותיו השונות, ניתן לחלק את המחשבה לפי סיווגים שונים על סמך המאפיינים העיקריים שלה. המחשבות: אנליטיות, דדוקטיביות, ביקורתיות, יצירתיות, אינסטינקטיביות, מערכתיות, חקירות, רציונאליות וחברתיות; הם אלה שבונים את תיאוריות המחשבה עצמה, הם נחשבים גם לסוגי מחשבה.
מקורות המחשבה המדעית
מאז התקופה הפרהיסטורית, האדם נראה בעיר צריך לפתח מיומנויות חשיבה שונות, בעיקר בזכות הצורך בהישרדות שהיה לו ובאסטרטגיות השונות שהיה עליו ליישם כדי לפתור את צרכיו הבסיסיים האחרים כגון אוכל ומקלט.
לאט לאט צרכי האדם השתנו עם גילוי הכלים המתאימים לחיי היומיום; לדוגמא, בעידן המתכות, לאדם הייתה גישה לבניית כלים אלה באמצעות ברזל, נחושת וברונזה; וכך הוא גילה את השימושים האינסופיים שהציעו לו חומרים טבעיים.
ואז, מאות שנים אחר כך ביוון העתיקה, הצרכים להיות מסוגלים לפתח מחשבה מדעית היו גדולים עוד יותר. האיש עמד מול דואליות פילוסופית שחשפה את היכולות המגוונות של הוויה של הבנה עצמית. כבר היה צריך לשים בצד את הצורך שהיה על השמאן ואבות אבות רוחניים לבצע טקסים סביב תופעות טבע המתפרשות כאלים; אפילו אותה מיתולוגיה יוונית החלה להטיל ספק בזכות התקדמות המדע שהתרחשה באותה תקופה.
פילוסופים גדולים מצאו עצמם במשימה להסביר את ההתנהגויות השונות של האדם באופן אנליטי על סמך חוויות חושיות ושיפוטים ביקורתיים, אף על פי כן, מחשבות מסוג זה לא יכולות להיחשב מדעיות בגלל חוסר היכולת לכמת את אמיתות המידע. בהתבסס על מסקנות אנליטיות ללא ראיות קונקרטיות.
בתקופת הרנסנס, הוגים כמו דה וינצ'י למדו את גוף האדם, את תפקידיו ואיבריו ומחקרים נחושים כגון פרופורציות הגוף. זה נחשב לשלב ההיסטורי המבריק ביותר של האדם, בו הפך לאדריכל, פסיכולוג, אמן, מדען ומסוגל לבצע תפקידים אחרים של מדע.
אז בימי הביניים, האדם הציג קשיים ברמה התברואתית, למרות העובדה שנראו מחלות קטלניות עוד מימי קדם, רק בתקופת זמן זו היעדר היגיינה סיבך את חיי היומיום. אז האדם נאלץ לפתור את הבעיות הבריאותיות הללו באמצעות מחשבה זו
חשובים היו גם המחלוקות שנגרמו אודות קיומו של אלוהים והשפעתו על תופעות טבע אחרות; בתקופה זו האדם סובל מהדחקה חזקה על ידי חשיבה פחות מתואמת תחת דוקטרינות דתיות, ולכן נצפתה חשיבה מדעית בסתר.
מאוחר יותר, ההתקדמות של ניוטון וגלילאו פותחת מחשבה רציונלית שמבוססת על חוויות מופגנות.
במאה השש עשרה, אלוהים החל להעקר כיוצר הראשי של כל מה שהאדם יודע, והשנייה תופסת את מרכז הבמה בתופעות המשפיעות עליו ישירות; ניתן דגש על היכולת להסביר באופן רציונלי תהליכים פשוטים כמו עיבוי והתאדות.
לסיכום, על הפרט להיות מסוגל לעבד מידע מסוגים שונים על מנת להכיר לעומק את האלמנטים התנאים לסביבתו; במילים אחרות, על מנת להגיע לתיאוריה המבוססת על מספר מבחנים הניתנים לאימות, על האדם להיות מסוגל לתת משמעות להיבטים הקסומים והמדעיים המתרחשים סביבו.
חֲצֵרִים
כדי שמחשבה מדעית תוגדר ככזו, היא חייבת להיות עם הנחות היסוד הבאות:
אובייקטיביות
La אובייקטיביות של רעיונות הופך את האובייקט או התופעה הנחקרים להרבה יותר קלים להבנה; אלמנט זה, שנוסף לאמיתות העובדות, יכול להתעכל בקלות על ידי הנבדק הלומד אותו.
רציונליות
גורם מפתח המאפשר לאדם להבחין בין טוב לרע על בסיס חוקים מדעיים המקלים על הבנת המציאות. השימוש באלמנט זה במחשבה זו משלב בהצלחה את המושגים והחוקים הנחקרים.
מאפיינים עיקריים של מחשבה מדעית
בתוך התצורה המגדירה אותה, אנו מוצאים את המאפיינים הבאים:
אנליטיים
חשיבה מדעית היא של אופי אנליטיעליכם להבין כל אחד מהחלקים המרכיבים את התופעה. מונח זה מתייחס גם לפעולה של פירוק והרכבת האלמנטים כדי לשחזר את האירועים המופעלים סביבו.
מדויק
יש לזה דיוק, הם חייבים להיות מדויקים בהכרח כדי לתת את התוצאה המדויקת של המחקר; למשל, לימוד שפה חדשה או פתרון בעיות מתמטיות, צריך להילמד היטב על מנת שיהיה להם דיוק והתאמה לשימוש.
סִמלִי
מתייחס ל יכולת להפשטה כי לבן האדם מגיע להיות מסוגל להתחשב נפשית בתמונות הבעיה או האובייקט הנחקר. יש ליישם חשיבה אנלוגית על מנת לחסר ולהרכיב את האלמנטים השונים המרכיבים את המחקר ובכך להיות מסוגל לקבל תהליך חוזר המוביל את האדם לתוצאה הסופית של הניתוח.
טרנסצנדנטי
היא מתמשכת בזמן, למשל, תוצאה של תיאוריות מופגנות אינה מציגה או תציג שום שינוי אלא אם כן גורמים חיצוניים מתנים את הרכבו.
מתקשר
החופש שיש לך לאפשר לאדם ללמוד אותו אינו מגביל, כלומר כל מי שרוצה לגשת למידע באמצעות מחשבה מדעית, יכול לעשות זאת בשיטה הרצויה בזמן שהוא רוצה; מספיק הצורך שעל האדם להבין אותו.
שִׁיטָתִי
זה תמיד יעלה את שלבי הידע השונים, וזה בתורו מקל על ניתוח האנלוגיות, הסיבוכים והראיות שיש ללמוד לעומק ובדיוק.
מְנַבֵּא
הוא יכול לחזות במדויק תהליכים ושלבים שונים שיכולים לגרום לאובייקט הנחקר. מבוסס תמיד על עקרונות וחוקי מדע.
שימושי
זה תמיד יהיה שימושי עבור האדם, או להגיע למסקנות בתחום הרפואה או להקל על התקדמות טכנולוגית כלשהי בעלת חשיבות רבה לאנושות.
חשיבות בימינו
זה כמובן חיוני ל התפתחות האדם המודרני, ניסויים ותיאוריות עדכניים רבים תלויים במחשבה מדעית כדי שהתפתחותם תגיע לביטויה המקסימלי.
דוגמא מובהקת לצורך ביישומה כיום היא התרופה האפשרית נגד סרטן; אף שחברות טוענות כי תרופה כזו כבר קיימת, עדיין ניתן להטיל ספק בקיומה.
כדי שסיום תרופת הסרטן תגיע לרפואה אוניברסאלית, יש צורך ליישם חשיבה מדעית בשילוב עם הנחותיה.
מצד שני, ההתקדמות הטכנולוגית שתסייע לבני האדם בעתיד להיות עצמאיים מאיברים חיוניים, תלויה במחשבה זו. לכן, יש לשים דגש על השיטות החינוכיות השונות שיש לכל מדינה, להצליח ללטש יותר ויותר דורות עתידיים וכי הם מסוגלים להגיע למסקנות וידע מורכב שימושי לתרום למין האנושי.