אולי שמעת על נרקולפסיה או שראית קטעי וידאו שבהם אנשים נרדמים פתאום בחוסר אונים. לפעמים הסרטונים האלה נערכים כדי להיראות מצחיקים, אבל אין שום דבר מצחיק בנרקולפסיה וזה הפרעה שיכולה לגרום לאנשים לסבול הרבה ואף לסכן את חייהם אם הם נרדמים ברגעים לא מתאימים.
מהי נרקולפסיה
נרקולפסיה היא הפרעת שינה המאופיינת בנמנום יתר, שיתוק שינה, הזיות ואף פרקי קטפלקסיה (אובדן שליטה חלקי או מוחלט בשרירים). הפרעה זו יכולה להופיע אצל גברים ונשים כאחד והיא פוגעת באחד מכל 1 אנשים.
הסימפטומים מתחילים בילדות או בגיל ההתבגרות, אך אנשים רבים סובלים מתסמינים מבלי לקבל את האבחנה הנכונה, ולכן לא יקבלו את הטיפול הדרוש לשיפור איכות חייהם.
אנשים עם הפרעה זו מנומנמים מאוד לאורך כל היום ומסוגלים להירדם באופן לא רצוני בכל עת, ומבצעים כל סוג של פעילות כמו נהיגה, בישול, לימודים, הליכה ברחוב ... כאשר אדם סובל מנרקולפסיה אין מוח מוגדר במוחו בין להיות ער לישון כך שמאפייני השינה יכולים להופיע גם כשהאדם ער. פירוש הדבר שלדוגמא, אדם הסובל מנרקולפסיה עלול לסבול מסטפלקסיה (שיתוק שרירי שינה REM) כשהוא ער.
אובדן פתאומי של טונוס השרירים גורם לחולשה מיידית וקיצונית של הידיים, הרגליים ותא המטען, מה שגורם לאדם להירדם. אנשים אלו עשויים לחוות הזיות שמופעלות על ידי המוח (כאילו הם חולמים אך ערים) ועלולים לחוות שיתוק שינה בזמן שנרדמים או מתעוררים. הם עשויים גם לחלום חלומות ארוכים או סיוטים חיים שגורמים להם עוגמת נפש רבה מכיוון שהם לא יודעים להבדיל אם זה אמיתי או אם לא במקרה.
סיבות
במציאות, הגורם המדויק לנרקולפסיה אינו ידוע. אך כאשר היא מתרחשת עם קטפלקסיה היא נגרמת על ידי אובדן חומר כימי במוח הנקרא היפוקרטין.. כימיקל זה פועל על מערכות ההתראה של המוח ואינו משאיר אותך ער או מווסת את מחזורי השינה הערניים שלך, מכיוון שהכימיקל הזה פשוט לא נמצא שם כדי לבצע פעולות אלה.
כימיקל זה חסר מכיוון שקבוצת התאים המייצרת היפוקרטין (בהיפותלמוס) נפגעת או נהרסת. ללא היפוקרטין האדם עלול להתקשות להישאר ער ועלול לחוות הפרעות בשינה העשירה והערות הרגילה.
תסמינים
הסימפטומים האופייניים ביותר לנרקולפסיה כוללים:
- ישנוניות יתר בשעות היום. גם אם הם ישנים מספיק בלילה, לאנשים עם הפרעה זו יש עננות נפשית, חוסר אנרגיה וריכוז. יש להם גם פסי זיכרון, מצב רוח ירוד ותשישות קיצונית. זה קורה על בסיס יומיומי במצבים רגילים כמו קריאה או מצבים לא הולמים כמו נהיגה או בישול. פרקים יכולים להימשך בין דקות לשעות. זה יכול להתרחש בהדרגה, בפתאומיות, או בהתקפי שינה שלא ניתן לשלוט בהם.
- קטפלקסיה כפי שהזכרנו בעבר, סימפטום זה מורכב מאובדן פתאומי של טונוס השרירים כאשר האדם ער משום שהמוח מצביע על כך שהגוף נכנס לשלב ה- REM. זה לגמרי לא רצוני וייתכן שיש קריסה מוחלטת של הגוף. זה יכול לגרום לתגובות רגשיות עזות.
- הזיות כפי שהזכרנו לעיל, הזיות מתרחשות בדרך כלל מכיוון שהמוח אינו מבחין בין שינה לבין ערות. חוויות אלה חיות מאוד ולמי שסובל מהן, הן יכולות להיות אימתניות לחלוטין מכיוון שהם לא יודעים אם הם באמת ערים או ישנים. כל אחד מהחושים יכול להיות מעורב בהזיות. הם נקראים הזיות היפנוגניות כאשר הם מלווים את תחילת השינה והזיות היפנו-קומפוזיות כאשר הם מתרחשים עם ההשכמה.
- שיתוק שינה. סימפטום זה מתרחש כאשר קיימת חוסר יכולת זמנית לנוע או לדבר בזמן שינה או התעוררות והאדם מודע לחלוטין למה שקורה להם. למרות שהם פרקים קצרים שנמשכים משניות למספר דקות, האדם הסובל מהם עלול להיות בעל תחושה של זמן מעוות ושאם הם למשל מספר דקות, הם מרגישים שהם נמצאים בשיתוק מספר שעות. כאשר השיתוק מסתיים, האדם מסוגל לנוע ולדבר כרגיל, אם כי לפעמים יכולתו חוזרת בהדרגה. בשיתוק שינה אתה יכול לקבל גם הזיות היפנוגניות / היפנופומפיות.
- חלום מקוטע. לאדם הסובל מנרקולפסיה יתעוררו כל הלילה. סביר להניח שיש להם גם פרזומניות (סיוטים, סהרוריות, דיבורים בחלומות, תסיסה בשרירים ...) אדם עם נרקולפסיה נכנס לשלב ה- REM תוך דקות מרגע שנרדם.
- תסמינים נוספים הניתנים לאיתור: התנהגות אוטומטית (הם עושים דברים ואז אינם זוכרים אותם), זקוקים לתנומות קצרות במהלך היום, תחושת אובדן זיכרון או חוסר יכולת להתרכז, עייפות, עייפות, הפרעות במצב הרוח, טשטוש ראייה, אכילה הפרעות.
אבחון וטיפול
ניתן לאבחן הפרעה זו אצל ילדים ומתבגרים החל מהתופעות הראשונות. בדרך כלל בין הגילאים 10 עד 15, מאחר ואבחון מדויק אינו קל ויש לקחת בחשבון שונות של תסמינים. בתחילת ההפרעה, אנשים אינם מקשרים כי ייתכן שמדובר בהפרעה נוירולוגית ולא תמיד מחפשים טיפול בהתחלה, עד שהוא מתחיל להחמיר.
בדיקה יסודית וקלינית צריכה להתבצע על ידי הרופא מכיוון שרבים מהתסמינים של נרקולפסיה יכולים לנבוע מהפרעות שינה אחרות, זיהומים נגיפיים או חיידקיים, גידולים וכו '. אפילו נטילת תרופות מסוימות עלולה לגרום לישנוניות יתר בשעות היום. היגיינת שינה לקויה יכולה גם להוביל לישנוניות מוגזמת בשעות היום.
אבחון מחייב לבצע סוללה של בדיקות ספציפיות במרפאה להפרעות שינה לפני שקובעים אבחנה ספציפית. בדיקת פוליסומוגרמה ובדיקת חביון שינה מרובה תעשה.
כרגע אין תרופה לנרקולפסיה, אך ישנם תרופות וטיפולים שיכולים לסייע בשיפור הסימפטומים ואיכות חייו של האדם המושפע. לא כולם מבינים היטב את ההפרעה הזו ואת חומרתה ויש צורך שגם לאדם המושפע וגם לסביבתם יהיה מספיק מידע כדי להבין בדיוק מה קורה.