סוגי המחקר ומאפייניהם

המחקר הוא משאב אנושי שבזכותו הצלחנו להתקדם מאז הופעתנו על פני כדור הארץ, מה שהביא לשיפורים אך גם לבורות חדשים להתגבר עליהם. עם זאת, כשחושבים על זה, המוח שלנו עשוי להתמקד אך ורק בראיות ספציפיות מאוד, כשבמציאות יש הרבה סוגי מחקר. מסיבה זו אנו הולכים לנתח את כל הנפוצים ביותר וכמובן שנביא בחשבון גם את מאפייניהם.

סיווג סוגי המחקר על פי המטרה

קודם כל אנו הולכים לנתח את סוגי מחקר בהתאם למטרה, שבמיוחד מחולק לתיאורטי ויישומי.

• מחקר טהור או תיאורטי: זהו סוג של מחקר שמטרתו להשיג נתונים המאפשרים להגיע לידע ללא צורך להתמקד באפשרויות וביישומים שלהם.
• מחקר יישומילאחר שהנתונים מתקבלים באמצעות מחקר טהור או תיאורטי, אז מחקר יישומי באופן שננסה לאתר את כל המנגנונים והאסטרטגיות המסייעות לנו למקד את הידע הזה בכיוון ספציפי, כלומר במטרה ספציפית, על מנת לספק כלי עזר.

סיווג על בסיס רמת ההעמקה

סיווג נוסף הוא על פי רמת ההעמקה, שיכולה להיות גבוהה יותר או נמוכה יותר בהתאם למקרה.

• חקירת חקר: הנתונים ינותחו בצורה רדודה על מנת לקבל מושג להרחיב אחר כך את החקירה.
• מחקר תיאורים: במקרה זה, אנו ממשיכים לחפש העמקה ממוצעת המאפשרת להשיג כמה שיותר נתונים הקשורים לחקירה ולמטרתה. מה שלא יוערך במקרה זה הוא הפרטים המאפשרים לנו להעריך את החקירה.
• מחקר הסברתי: מדובר בחקירת עומק רב יותר, שכן בנוסף להשגת כל הנתונים הדרושים, הוא גם מחפש את הסיבות ומבצע את ההערכות הנדרשות המאפשרות הבנת הסיבות והתוצאות.

סיווג על סמך הנתונים המשמשים

סיווג נוסף מבוסס על הנתונים בהם אנו משתמשים, ובמקרה זה נדבר על איכותי וכמותי.

• מחקר איכותני: זו חקירה שמובילה אותנו להשיג נתונים שאינם ניתנים לכימות, כך שנשיג כמות גדולה של מידע, אך יש סובייקטיביות וחוסר הצדקה משמעותית של התופעות. עם זאת, בדרך כלל זהו שלב ראשוני המאפשר לנו בהמשך לקבל מידע מלא ואובייקטיבי יותר.
• חקירה כמותית: זהו השלב בו מתבצע ניתוח ומחקר מציאות, כלומר מדובר בחקירה אובייקטיבית בה נקבעות מדידות אמיתיות באמצעותן מתקבלת כמות גדולה יותר של נתונים אמינים, ובכך לחפש הסברים מנוגדים, סטטיסטיקה והכללה.

סיווג על בסיס מידת המניפולציה של המשתנים

בהתבסס על רמת המשתנים שיש לנו לתהליך, אנו נמצא סיווגים שונים.

• מחקר ניסיוני: זהו אחד שמניפולציות של משתנים מבוקרים מאוד לומדות על ההשפעות המתרחשות במקרים ספציפיים. ממערכת זו נולדות כמה השערות שניתן לבדוק באמצעות השיטה המדעית.
• מחקר ניסיוני כמעט: זהו סוג אחר של מחקר, שמבלי להיות שונה מדי מהניסוי, יש לו כמה מוזרויות כמו העובדה שהוא עובד עם משתנה אחד או יותר, אך אין שליטה על אחד או יותר מהם, כך שהתוצאות הן פחות מדויקים.
• מחקר שאינו ניסיוני: שלישית, יש לנו מחקר לא ניסיוני שממוקד ביסודו בתצפית, כך שלא נשלוט באף אחד מהמשתנים והתוצאות שהתקבלו שטחיות.

סיווג על פי סוג ההיסק

זהו סוג אחר של סיווג המציג שלוש שיטות דדוקטיביות, דדוקטיביות והיפותטיות.

• מחקר שיטות דדוקטיביות: נערך מחקר מציאות, המבקש לאמת כל אחת מהבדיקות המתבצעות, המאפשרת להשיג מסקנות הניתנות להכללה.
• מחקר שיטות אינדוקטיבי: הוא מבוסס על השגת נימוקים ומסקנות שהתקבלו באמצעות תצפית וניתוח, כך שנשיג מסקנות נכונות למדי אם כי אין להם את כל הדרוש כדי להיות מסוגלים להכליל אותם.
• חקירת שיטת הדדוקציה היפותטית: זהו סוג של מחקר מדעי שמטרתו להשיג השערה המתקבלת מהתבוננות בעובדות מסוימות, מה שמוליד הופעה של תיאוריות שונות שעשויות להיות נכונות פחות או יותר.

סיווג על סמך פרק הזמן בו הוא מתבצע

במקרה זה אנו יכולים למצוא שני סוגים שונים שהם אורכיים ורוחביים.

חקירה אורכית

זהו סוג של מחקר שמאפיין התבוננות בתהליכים מסוימים על בסיס זמן מסוים, כך שמתקבלים נתונים רלוונטיים בהתבסס על אופן התפתחותם, אופן הגדרת המשתנים וכמובן גם על סמך המאפיינים.

מחקר רוחבי

ולסיום יש לנו סוג זה של מחקר המבוסס על השוואת מאפיינים מסוימים ומצבם של נבדקים שונים על סמך רגע ספציפי, כך שכל הנבדקים שנצפו חולקים את אותו הזמן זה עם זה.

אלה הסיווגים העיקריים של סוגי המחקר שאנו יכולים לבצע, וייתכן שראית שלכל אחד מהם יש מאפיינים מוגדרים היטב המבדילים אותו מהשאר, וכך להשיג חקירות ספציפיות הרבה יותר בהתבסס על צרכים שיש לנו. ביחס לאלמנטים שאנחנו רוצים לחקור.

כמו שקורה תמיד כשאנחנו מכינים רשימות דומות, סיווג מסוג זה מבקש להיות שלם אך מנקודת מבט כללית, מכיוון שישנן דעות מגוונות כמו גם סיווגים אחרים המבקשים להגדיר את החקירה על סמך פרמטרים שונים שעם עומק גדול יותר או פחות , הם נחשפו והתקבלו כיעילים יותר או פחות.