ג'ורדן גרהם לא תמיד היה מאמן אישי שהתמקד בשיפור חייו שלו וחייהם של אחרים. לא, הוא היה אדם עם עודף משקל ודיכאון. המהפך שלו נמשך עשור, אך לבסוף הוא הבין מה חשוב בחיים: בריאותו שלו. השינוי שלו הוא אחד הסיפורים הכי מעוררי השראה שראיתי. תראה:
במהלך חיי היו לי בעיות עם עודף משקל.
בכיתה ט 'התחלתי לשחק כדורגל, שוקל 131 קילו. הוא היה רק בן 13.
המאמנים רצו שאגדל, להתחזק ומהיר יותר, אז אכלתי הרבה והתאמנתי קשה.
אמא שלי תמיד הניעה אותי והוא רצה שאהיה בכושר טוב יותר כדי שאוכל ליהנות מחיי הרבה יותר.
שלושה שבועות לפני יום הולדתי ה -3, התרחשה טרגדיה: אמי נפטרה לפתע. המוטיבציה שלי להתאמן ולהיות במצב טוב יותר נעלמה לחלוטין.
אוכל היה דרך הבריחה שלי ודרך ההתמודדות שלי עם הדיכאון שסבלתי עקב מות אמי. התחלתי גם להשתמש בסמים כדי להקהות את רגשותיי ולהימלט מהמציאות.
בכלל לא דאגתי לעתיד שלי. בסוף השנה האחרונה שלי בתיכון כבר הייתי קרוב 181 קילו.
הזמן עבר ומצאתי לעצמי עבודה בישיבה. המשכתי לעלות במשקל.
בסוף 2007 שקלתי יותר מ- 185 קילו. דיכאון עדיין היה קיים בחיי.
ב- 30 במרץ, 2008, בשעה 3 לפנות בוקר, הייתי בתאונת דרכים קשה שיכולה להרוג אותי. נדרשו 5 אנשים לשים אותי על אלונקה. למחרת כשעברתי לבדיקת MRI זה בקושי התאים למכונה. הם היו צריכים להכניס אותי למיוחד, גדול בהרבה.
באותו יום החלטתי שיש לי מספיק. החלטתי לשנות את אופן חיי, לשנות את אופן האוכל, והתחלתי להתאמן. התחלתי ללכת עם הכלב שלי 1 קילומטר במעלה גבעה. לקח לי כמעט שעה להשלים את המייל הזה. לאט לאט האצתי את הקצב והמרחק.
יום אחד עלינו על הגבעה 10 פעמים רק כדי להוכיח לעצמי שזה אפשרי. הכלב שלי הציל את חיי.
התחלתי ללמוד תזונה. התחלתי גם ללמוד שיעורי אגרוף. סוף סוף שמחתי.
יש לי את תעודת המאמן האישי באמצעות האקדמיה הלאומית לרפואת ספורט (NASM). אם אתה מרגיש רע, אל תאבד תקווה.
אם אהבתם את הסיפור הזה, שתפו אותו עם החברים שלכם!
סרטון שאמור לעודד אותנו להשתדל לשפר את בריאותנו
אַמִיץ…