בשלב מסוים כולנו ערכנו סיור במוזיאון, או לפחות הצלחנו לגשת, דרך האינטרנט או משאבים אחרים, ליצירות שונות בעלות אופי אמנותי. הדבר הראשון שעליו אנו חושבים כשמדברים על אמנות, באופן מסורתי ומסומן על ידי ארכיטיפים, הוא בהיבטים הרמוניים, כלומר שהם מעירים תחושות נעימות. עם זאת, כולנו תוהים על היופי המסתתר מאחורי יצירות דיסוננטיות, שאמנם אינן מגשימות את קנון היופי הארכיטיפי שאליו אנו רגילים, אך אינן מפסיקות להיות מושכות בעינינו; אנו יכולים למנות לדוגמא את היצירות השייכות לזרמים פחות מסורתיים כגון אמנות נאיבית, קוביזם והפשטה.
אסתטיקה היא מונח הקשור לתחושה שמייצרת גירויים חיצוניים, ולמרות שהאמנות משמשת להעברת מסרים מסוגים שונים, היא אינה מקושרת בבירור לבד. ערכים אסתטיים מחלחלים לאלמנטים המקיפים את הסביבה שלנו.
אסתטיקה של ערך, מושג פילוסופי
משהו אסתטי הוא מכלול של אלמנטים שקשורים זה לזה, זה לא צריך להיות בהכרח משהו "יפה" בכל המובנים. וכשמדברים על מונח זה באופן כללי, אנו יכולים לאשר שבעולם אין מושג מופשט יותר מזה שמגדיר יופי. נוכל לשייך יופי לאסתטיקה, אם נחשוב על זה כעל משהו בולט, אולם לא רק דברים יפים מושכים את תשומת ליבנו. נוכל לומר גם כי היופי כולל את התכונות הממלאות אותנו בתחושה נעימה, ובנקודה זו איננו יכולים לתת הגדרה מוחלטת, שכן במקרה זה, יופי יהיה תלוי במי שמעריך אותו (טבע סובייקטיבי). בהקשר זה, אפלטון ציין בטקסטו "הרפובליקה" כי בכולנו יש משהו יפה בתוכנו.
עם הזמן, התקדמות הלימודים בתחום זה, אפשרה לבן האדם לקבל, בתוך ההגדרה האסתטית, אלמנטים דיסוננטיים: כמו מכוער, אפל ומגוחך; כמו כן הוערכו גורמים נוספים הבולטים לחושים, כמו הטלת, הנשגב והטרגי, על מנת להרחיב מעט את היקף המונח, המקיף את כל מה שמשפיע על החושים.
אסתטיקה מוגדרת כקשר של האדם עם סביבתו ועם עצמו, מכיוון שמדובר בתהליך תפיסתי שיכול להיות מושפע מביצוע פסקי דין.
תהליך תפיסתי:
- גירוי: זה מה שמשפיע על החושים, ומפעיל את התפיסה שלנו ואת מתן פסק הדין.
- פיתוח תפיסה: כאן נכנסים לשיפוטים של הפרט, לגבי עצמו, אנשים אחרים והסביבה הסובבת אותם.
- תְחוּשָׁה: כאן מתעוררת תחושה לגבי הגירוי שאנו עדים לו: אושר, כעס, עצב.
ערכים אסתטיים
כאן אנו מצביעים על מה שנחשב לגירויים העיקריים שמולידים התפתחות של תהליך תפיסתי, ושיכול לשנות את מצב הרוח שלנו:
סוג קונקורדנטי
הם ערכים אסתטיים השומרים על יחסים הקשורים למונחים הרמוניים ומאוזנים, ולכן הם מעירים תחושות נעימות, המרגיעות את חושינו. אנשים עם נטיות להתפתח בסביבות של סדר ושליטה, מעדיפים להקיף את עצמם בגירויים מסוג זה, מכיוון שדיסוננטיים אינם נסבלים כלפיהם.
ההרמוניה: אנו יכולים לומר שמצרף של אלמנטים הוא הרמוני אם הוא שומר על התאמה מאוזנת בפרופורציות שלו, ובאופן שבו סודרו היסודות המרכיבים אותו.
הדבר היפה:זהו מושג סובייקטיבי, אולם אנו יכולים לשייך אותו להגדרת יסודות הרמוניים: "זה יפה אם האלמנטים שלו נמצאים בהרמוניה זה עם זה." ניתן להגדיר זאת גם במונחים של קבלה: "זה יפה אם הרוב תופס זאת כך." זה מוביל אותנו לתפיסה כי גורמים תרבותיים, חברתיים וביולוגיים משפיעים על הסובייקטיביות של היופי, המגדירים את תפיסת הפרטים.
הנשגב: "זה משהו יותר יפה." מונח זה קשור לגורמים החורגים מהאנושות, והוא ממוקם ברמות האלוהות. כאן כלולים כל אותם גירויים שנוגעים ישירות בנשמה, וגורמים לנו להיות מודעים לאלוהות ההוויה.
יתרה: מונח זה מאומץ כאשר נראה כי לאלמנטים הנתפסים יש קשר טוב אחד עם השני.
החן:הכוונה היא לאיזון האלמנטים הרוחניים, המעניקים למושג היבט על טבעי, מבלי לגעת בפועל בגובה הנשגב.
המרשים: אלמנטים הרמוניים השומרים על קשר ברור ומוגדר היטב. הם מעבירים תפיסה רווחת.
סוג דיסוננטי
"ניגודים" ... כאן נוכל לכלול את הגירויים המשנים את חושינו על ידי תחושות התעוררות מסוגים שונים ובעלי אופי עמוק. להעריך את "היופי" שמאחורי ערכים אסתטיים דיסוננטיים, נדרשת רוחב בחושים, יכולת לראות מעבר להגדרה המוחלטת של הדברים, להיות מסוגלים ליצור קשר עם המושג האמיתי שאתה רוצה להעביר.
המכוער: מה שלא שומר על יחסים הרמוניים זה עם זה, אשר הלך הרוח והסדר שלהם, מוליד תגובה ראשונה של דחייה. נוכל גם לומר שהמכוער הוא זה שנשבר עם המבנים הארכיטפיים של היפה, ולכן גורם הסובייקטיביות נכנס לתפיסה גם בתפיסתו.
הטרגי: ערכים אסתטיים המעוררים תחושת עצב ונוסטלגיה. הם קשורים לפרדיגמות של אירועים דרמטיים, ובאמונה הרווחת נוכחותם של גוונים כהים, המסווגים קודרים, קובעת את האופי הטרגי של הדברים.
גרוֹטֶסקִי: זה קשור לשימוש באלמנטים מגוחכים, החורגים מגבולות המצב האנושי. יש שיגדירו זאת כהתרוממות-רוחב של ערך כלשהו.
המגוחך: ערכים אסתטיים, שעקב בזבזנותם ודיסוננסם, מייצרים תגובה צוחקת. דברים מגוחכים מסווגים כ"אפשרויות בלתי סבירות "של מושג או הקשר.
המוצל: אלמנטים אפורים, חומים או מפרגנים במיוחד, המעוררים תחושות של פחד וחרדה.
אסתטיקה בחיי היומיום
התעלות של מאפיינים מסוימים מהווה סוג של תקשורת ו ביטוי של הוויה. האדם מקיים אינטראקציה עם סביבתו, מסיבה זו הוא חש צורך לתקשר את חוויותיו ואת התפיסה הבנויה סביבן. האישה המעוניינת להעביר דמות דומיננטית יכולה לעשות בחירות של הדגשת אלמנטים, כדי לסמן מושג של עצמה המועבר בבירור לסביבתה. אנשים עם אישים מורדים משתמשים לעיתים קרובות באלמנטים דיסוננטיים הנוגדים את הזרם (הזרם הראשי). ילדים משתמשים באלמנטים שמחים והרמוניים המראים את התלהבותם מהחיים. אנשים בצער, או עם הפרעה במצב הרוח שלהם, מחפשים סידור המדגיש את החושך.
כפי שאנו רואים אסתטיקה למרות האופי המופשט של תפיסתה, זהו אלמנט מוחשי, שמקיף את הסביבה בה אנו שקועים. אם אתה רוצה לדעת סוגים נוספים של ערכים, בקישור שרק השארנו תמצא מידע נוסף.