אתמול מת נלסון מנדלה וכמחווה החלטתי לשים את פואמה מאת ויליאם ארנסט הנלי זכאי "Invictus". שיר זה סיפק לנלסון מנדלה פרנסה נפשית במהלך 27 השנים שהוא נכלא:
בלילה שמקיף אותי,
שחור, כמו באר בלתי נתפסת,
אני מודה לאלוהים למי שלא יהיה
לנשמתי הבלתי-כובשת.
באחיזת הנסיבות
לא גנחתי ולא בכיתי.
לפני דקירות המקרה,
למרות שדיממתי, מעולם לא השתטחתי.
מעבר למקום הזה של כעס ובכי
גוזל את החושך באימתו.
ובכל זאת איום השנים מוצא אותי,
והוא ימצא אותי בלי פחד.
לא משנה כמה הדרך הייתה ישר,
וגם לא כמה עונשים שאני נושאת על גבי:
אני אדון הגורל שלי, אני קפטן הנשמה שלי.
************************************************** ************************************************** ***********************
אני משאיר אותך עם קטע מהסרט שעשו על נלסון מנדלה ובו נאמרת השירה המניעה הזו:
נלסון מנדלה היה איש טוב ונשיא מכיוון שהוא לא פותח יותר בחיים שאלוהים יקבל אותו בזרועותיו ויהיה מאושר לנוח בשלום
אתמול ראיתי את הסרט הזה והשיר הניע אותי מאוד. הסרט מעורר השראה ומראה את התחושה ואת האופי האנושי של דמויותיו !!
ברצוני לדעת אם שגיאת האיות "מוצאת" במקום "חיה" בשיר היא שגיאה שנעשתה על ידי המתרגם או על ידי הדיגיטייזר בדף. בכל מקרה, זה שיר נהדר, ולא ציפיתי פחות, אם הוא הצליח להוות מקור השראה להוויה גדולה כמו שהיה נלסון מנדלה, הוגה דעות נגד כל הזרם.
חבר פביאן, מוצא, זו לא שגיאת כתיב, זה חלק מהפועל למצוא (למצוא, למצוא משהו שמחפשים וכו '). ולא "יש" שהוא חלק מהפועל שיהיה לו, במיוחד מעברו, ולכן השגיאה לא קיימת בטקסט זה, אם אתה כותב פויו במקום הנכון, עוף, זה שאתה אחד מאותם שסובל ממשהו שנקרא ייסמו, כלומר לבלבל את ה- LL עם ה- Y. שום דבר רציני אגב
פויו קיים גם הוא ספסל המטבח ... עליו מכינים את המרכיבים